רונן צור: "נועם שליט שם מכשול בפני הורי השבוי הבא - יסתכלו עליהם בחשדנות"

ביום שני האחרון הצהיר נועם שליט על כוונתו להתמודד על מקום ברשימה של מפלגת העבודה לכנסת. המהלך הגיע שעות ספורות לאחר ההודעה הדרמטית של יאיר לפיד והצליחה לגזול מזה האחרון רסיסים של תשומת לב. קשת הדעות בעניין כניסתו של שליט הינה רחבה מאוד והמבקרים, שעד כה ליטפו אותו, מתחילים לדבר בטון שונה.

האב הנחבא אל הכלים, שמאבקו לשחרור בנו זכה לאהדתם של גורמים מכל עבר ושעם השחרור המיוחל ביקש כי התקשורת וקהלה יניחו למשפחתו לחזור לחייה הקודמים, ביצע מהלך שהפך את הקערה על פיה. לא עוד אהדה מחבקת אלא ביקורת שוטפת, ובמלים פחות מצוחצחות - זובור. השאלה היא מה יותר הרגיז את המתרגזים - תזמון ההצהרה, שהיתה כה קרובה למועד שחרור הבן, או שמא העובדה שישנה בכלל הצהרה. 2 יועצי תקשורת פותחים את הסוגייה בשיחה עם אייס.

כששאלנו את יועץ התקשורת רונן צור אם ההצהרה של שליט הפתיעה אותו, הוא השיב בשלילה ואף אמר כי לא מדובר בתקדים. לדבריו, בעשור האחרון קיים טרנד של משפחות חטופים שהולכות לפוליטיקה, מה שהתחיל בחיים אברהם, אביו של החייל בני אברהם ז"ל, עבר דרך קרנית גולדווסר והגיע עד מיודענו שליט. צור עצמו קורא לדבר 'מפלגת משפחות השבויים'.

איך הטרנד נוצר?

"מאוד פשוט; אדם מקבל המון חשיפה ואמפתיה ולאט לאט בונה לעצמו דימוי של מנהיג. בסופו של דבר הוא מתרגם את האמפתיה הרגשית לכוח פוליטי, אבל אין קשר בין הדברים".

השווית את שליט לאברהם ולגולדווסר, אבל המקרה שלו שונה. כשבנו שוחרר, הוא דרש שהתקשורת תניח למשפחה ואפילו שלח מכתב לעורכים

"מי יודע? אולי הוא לא חשב שהעיתונאים ייקחו אותו ברצינות, אבל צריך להבין - אנשים מתמכרים לחשיפה ולהשפעה, וזה רק אנושי. נועם שליט הפך לסוג של סלב וודאי היו אנשים שלחשו על אוזנו שהוא נערץ. אם זה כך, אני רק יכול להשתתף בצערו".

ומה דעתך האישית על המהלך?

"אני לא אוהב אותו מסיבה אחת, והיא בעצם מה שצריך להתמקד בו: שליט, במה שעשה, בעצם שם מכשול כבד בפני הורי השבוי הבא כי בעתיד יסתכלו עליהם בעין חשדנית. יחשבו שהם נאבקים כדי להפוך לפוליטיקאים בסופו של דבר ולכן לא יצליחו לגייס את הציבור למאבקים למען בניהם. יש פה ממד של חוסר אחריות. ברגע שאתה מערבב שיקולים פוליטיים עם הומניטריים, אתה מזהם את קדושת השיקול ההומניטארי".

צור מדבר גם על תזמון ההצהרה ואומר כי לטעמו, היה עדיף לשליט להמתין עד שיעבור מספיק זמן משחרור בנו. מעבר לכך, הוא מביע פליאה על התנהלותה של יו"ר 'העבודה', שלי יחימוביץ', בעניין ואומר: "מבחינתה המהלך עשוי להביא לסוג של בומרנג כי נראה כאילו לא כל השיקולים נלקחו בחשבון".

לפי מה שנכתב בחלק מהמקומות, היא זו שפנתה לשליט בהצעה

"יכול להיות אבל אם כן, זה לא בסדר. כמו שאמרתי, יש פה פרה קדושה שנשחטה".

בניגוד לצור, ליאור רוטברט, מנכ"ל 'ספוט תקשורת ואסטרטגיה' ולשעבר דובר 'העבודה', דווקא כן מופתע מצעדיו של שליט והוא מוצא לכך תימוכין בדיוק בהתעקשותה של המשפחה על החזרה לאנונימיות ולשלווה. עם זאת, ובדומה לצור, הוא מבין היטב מאיפה צמח מהלכו של אבי המשפחה הזאת, וכדבריו - "חשיפה ציבוריות גדולה שהובילה לתחושת השפעה וכוח".

האם התחושות האלה מוצדקות? אולי, אומר רוטברט, אבל באותה נשימה הוא גם טוען כי הן אינן יכולות להיתרגם לכוח אלקטוראלי. "כשהאדם הסביר ברחוב מעודד אותך, זה עדיין לא אומר שהוא יצביע לך בפריימריז. בארצות הברית יש חברי קונגרס שהיו שבויים בוויטנאם ובעירק, וזה אמנם מקובל, אבל נועם שליט צריך לזכור שכאן מדובר במקרה שונה לחלוטין הבן שלו, שאני אישית שמח שחזר, הוא לא גיבור מלחמה".

בימים האחרונים דיברו הרבה על הטיימינג - מצד אחד, הצמידות לשחרור הבן, ומצד שני, ההצהרה של יאיר לפיד על כניסה לפוליטיקה

"אני לא חושב שיש מקום להשוואה ללפיד, מכמה טעמים; קודם כל צריך להודות שנועם שליט הוא לא האיש עם הכריזמה הכי מתפרצת שראיתי בימי חיי, מה גם שנראה שחסר לו חוש הומור, בטח הומור עצמי. הוא בא ממקום של חמלה אינסופית ועכשיו עומד להיכנס למגרש שאין בו חמלה בכלל".

ולדעתך יהיה לו קשה להתמודד עם זה?

"יכול מאוד להיות, מה גם שהוא צריך לזכור שעכשיו נוטים לחטט בחיים הפרטיים של פוליטיקאים. מעבר לזה, בימים האחרונים קראתי שכשבאו לצלם אותו, הוא שאל על מה ולמה ורק אחרי שהסבירו לו שמעכשיו הוא בעצם פוליטיקאי, היתה הסכמה מצדו. זה, לדעתי מלמד על חוסר ההבנה שלו את השדה שבו הוא חי היום".

כי הדברים השתנו מבחינתו ?

"בהחלט. חוץ מזה, אני חושב שכדי להיות פוליטיקאי, בן אדם - טוב ככל שיהיה - צריך להיות מזן מיוחד. בניגוד ללפיד, שאלה שביקרו אותו כבר עשו זאת והוא עצמו כבר ספג הכל, אצל שליט הדברים נעשו עד כה לא במישור האישי אלא רק הציבורי. לדעתי, הוא לא מבין מה זה אומר לעמוד במקום שבו כולם יכולים לבקר אותך על כל דבר".

ומה אתה חושב על הצעד עצמו? בסך הכל, מדובר באדם שיצא במלחמה כדי לשחרר את הבן החטוף שלו - לא בדיוק 'סמי פוליטיקאי' מעורב

"מבחינה אישית, אני כן חושב שכמה שיותר אנשים יכנסו לפוליטיקה - יותר טוב, מה גם שנועם שליט הוא חבר מפלגת העבודה. למרות זאת, יש רגע שאתה צריך לומר לעצמך, זה לא הזמן".

ומה לגבי אמינות?

"שליט משדר אמינות, לפחות עבורי, אבל אני חייב להודות שבראייה לאחור, אתה כציבור מסתכל בחשדנות על כל מיני דברים שעשה ושואל אם הדברים נעשו מתוך מטרה להיכנס לפוליטיקה".

כמו למשל התמונה שלו תולה את דגל הלאום על גג הבית אחרי שהעסקה נחתמה?

"כן, אפשר להשתמש בדוגמה הזאת ולשאול, האם זה נעשה מתוך פרץ פטריוטיות אמתי של אהבת המדינה או ששליט חשב לעצמו 'רגע, זאת תהיה תמונה מצוינת לקמפיין'. הציבור שופט בדיעבד על כל מיני דברים כך שלדעתי, הזמן יגיד".