הנתונים במבט ראשון נראים מפתיעים - מספר התחלות הבנייה ברבעון הראשון לא ירד כפי שציפו. האם הקבלנים "הלכו אימים" על הציבור ובפועל המצב לא כזה נורא? כשממשיכים לנתח את הנתונים מקבלים תשובה - כמות הדירות המוגמרות ירדה ברבעון הראשון ב-18%. הקצב הוא 51 אלף דירות, זה מתחת למה שצריך - בין 60 ל-65 אלף דירות בשנה. זו סתירה מסוימת -  התחלות הבנייה עלו ב-14% לקצב של 62 אלף יחידות. אז איך זה מסתדר? התשובה היא במשך הבנייה, שעלה ל-34.7 חודשים לעומת 31 חודשים לפני המלחמה. כלומר, קבלנים כן מתחילים לבנות, אבל הבנייה מאוד איטית לעומת העבר. הסיבה - היעדר פועלים. מול נתוני גמר הבנייה והתחלות בנייה, יש גם את מספר ההיתרים, אבל הוא יותר תיאורטי. היתר בנייה הוא עדיין לא מתרגם בנייה בפועל. כאן אין ירידה, מספר ההיתרים הוא כ-72 אלף דירות.  בנייה חדשה (shutterstock) הנתונים האלו מבטאים עליות מחירים בדרך. יש מחסור בפועלים וברבעון השני זה לא השתנה. תשאלו את הכלכלנים והאנליסטים וגם את אנשי הלמ"ס שכבר רואים את זה בשטח. מנגד, באוצר ממשיכים לנפנף ב-66 אלף דירות לא מכורות. צריך לזכור שבחלק גדול מהמקרים, מדובר בדירות על הנייר, כי הבנייה היא בתחילת הדרך.  כך או אחרת, מחירי הדירות עלו ב-5% בחמישה חודשים, מדובר על קצב של כ-12% בשנה. גם אם הקצב יתמתן, הרי שמדובר בשיעור עלייה משמעותי מאוד וכל זה כשהריבית עדיין גבוהה. במקביל, יש עלייה בשכר הדירה וכשמקבלים הערכות מכלכלנים מובילים הם מדברים על עלייה של 5%-4% בשנה. זה ישפיע גם על מדד המחירים שכרבע ממנו הוא מדד שכר הדירה.