דיון במועצה הארצית
צילום: יח"צ
משבר הקורונה

הבונים חיוניים, המתכננים נשארו בחוץ: "שיתוק המערכת אינו הכרחי"

בעוד ענף הבניה הוחרג מתקנות החירום, פעילות ועדות התכנון צומצמה משמעותית. באיגוד המתכננים מסבירים כי דווקא עתה חשוב לשמור על השגרה: "התהליכים ארוכים ממילא, מצוקת הדיור לא תיעלם"
מורן ישעיהו |

ביצוע יש, תכנון אין. בעוד ענף הבניה הוחרג מתקנות החירום שאושרו בסוף השבוע האחרון, המתכננים נשארו בחוץ לאחר שלא הוכרזו כחיוניים למשק.

 

כבר בתחילת השבוע שעבר הכריז מינהל התכנון על הקפאת פעילות מוסדות התכנון הארציים והמחוזיים עד להודעה חדשה בעקבות האיסור על התקהלות למניעת הידבקות בוירוס הקורונה, אלא שבאיגוד המתכננים טוענים כי מדובר בברירת מחדל שכן כלל לא נבחנה האפשרות להמשך העסקתם מרחוק על אף שמרביתם ערוכים לכך טכנולוגית, לרבות אפליקציות כדוגמת ZOOM. עוד הם טוענים כי דווקא הושקעו משאבים בשנים האחרונות במטרה להפוך את תחום התכנון לדיגיטלי וכי ההחלטה האחרונה תביא להשבתת הפעילות בתחום שהינו איטי ממילא. עוד רמזו באיגוד לשיקולים כלכליים שעומדים מאחורי ההחלטה.

 

לפיכך, העביר האיגוד מכתב בהול לגורמי הממשלה בקריאה "למנוע פגיעה אנושה במערכת התכנון, שתיווצר כתופעת לוואי לא הכרחית של משבר הקורונה".

 

"מדובר במערכת חיוניות וחשובה למשק"

לדברי מתכננת תמי גבריאלי, יו"ר משותפת של האיגוד ופרופ' נורית אלפסי ופרופ' ערן רזין, סגני יו"ר איגוד המתכננים, "לצד טיפול במשבר הבריאותי והכלכלי, עלינו לוודא שאיננו יוצרים משברים נוספים. פנייתנו, בעיצומו של המשבר, מיועדת להתריע על הנזק הצפוי ולהציע לסייע בהתמודדות עם האתגר, ולא פחות מכך לסייע להכנת המשק להתמודדות עם הקושי הכלכלי והחברתי הצפוי עם סיום מצב החירום". לצד ועדות התכנון הם טוענים, כי גם מרבית הרפרנטים לתכנון במשרדי הממשלה הוצאו לחופשה. "משמעות הדבר היא עצירה כמעט מוחלטת של פעילות חשובה ומרכזית בחברה ובכלכלה, שהייתה אחראית לתנופה הכלכלית ולפיתוח המדינה בשנים האחרונות.

 

"כאשר ועדות התכנון פוסקות מלפעול, נעצרת גם עבודת התכנון שנעשית במשרדי התכנון הפרטיים ונפגעת מאד היכולת של יזמים פרטיים וציבוריים לקדם פיתוח והקמה של תשתיות. הפסקת הפעילות אינה מחויבת המציאות. מערכת התכנון הישראלית מצוידת היום בכלים וטכנולוגיות מהמובילים בעולם. קליטת תוכניות נעשית באמצעות מערכת ממוחשבת; תוכניות בתהליך ותוכניות מאושרות ניתנות לאיתור קל ומהיר באמצעות האינטרנט, לרבות בכלים של ממ"ג (GIS). 'עבודה מרחוק' של עובדי הממשלה והרשויות המקומיות בתחום התכנון  יכולה להתנהל באופן רציף וכמו בחלקים אחרים במשק, ניתן גם בתחום התכנון לקיים דיונים בעזרת טכנולוגיות ישיבות מקוונות. אנו קוראים לכם לעצור את שיתוק מערכת התכנון, ולאפשר לנו להמשיך לפעול, מתוך הבנה כי מדובר במערכת חיוניות וחשובה למשק בימים אלה".

במבט קדימה מסבירים באיגוד כי ייתכן שכרגע הכיוון הוא להתמקד בתהליכים קיימים שכבר נמצאים בשלבי ביצוע ופחות בהיבט התכנון בעקבות חוסר הוודאות הקיים – אבל זו טעות. " זו שגיאה קשה מפני שיש חשיבות גדולה לתהליכי תכנון בטווח הארוך – בסופו של דבר צריך להגביר ודאות בכל הכאוס שנוצר, ותהליכי תכנון אורכים שנים ממילא. חשוב לשמור על השגרה כי אחר כך יווצר פקק ויהיה קשה מאוד להתניע - מדובר בספינה גדולה", נמסר מהאיגוד. "מה שיקרה זה שלא יעמדו בעומס אם לא יאשרו תכניות מפני שהמדינה ממשיכה להתרבות ומצוקת הדיור לא תיעלם".

ממינהל התכנון נמסר כי הנושא מוכר ונמצא בטיפול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

יעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמיםיעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמים

אטרקצ׳י תוקף: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, כל אלה שאומרים שהמחירים ירדו עושים פשע"

מחירי הדירות "מתאפסים מתחילת השנה", הנגיד "מגיב באיחור ופוגע במשק", והמדיניות שמעכבת מרוכשים לחזור לשוק "תגרום להם לשלם יותר" מנכ"ל אאורה יעקב אטרקצ'י עם מסרים תקיפים בועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות - האם אטרקצ'י מפחד?

מנדי הניג |

הייזמיות עובדות היום על מרווחים צרים במיוחד, וגם אאורה של יעקב אטרקצ׳י לא יוצאת דופן. אחרי שעלויות המימון קפצו והוצאות הבנייה עלו, המרווח של היזמים נהיה קטן משמעותית. לכן אמירה כמו של אבי שמחון - אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10% יכולה למחוק את המרווחים של אאורה. נזכיר גם כי אאורה יצאה לאחרונה במבצע חסר תקדים "דירה בביטחון". המבצע הזה נועד להעניק לרוכשי דירות שקט נפשי וביטחון בהחלטת הרכישה, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה יש חוסר ודאות גדול בשוק. במסגרת המבצע, רוכשי דירות ב-25 פרויקטים של חברת אאורה ברחבי הארץ יזכו באפשרות לקבל את כספם בחזרה, עד שישה חודשים לפני מסירת הדירה, אם יחליטו לבטל את הרכישה בשל ירידת מחירים. גובה הירידה במחיר, במידה שתתרחש, ייקבע בהתאם למדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס, לאחר נטרול דירות הכלולות בתוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” - המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה.

דיבורים כמו של שמחון, וגם הצהרות אחרות בנושא הן איום ישיר על שורת הרווח של החברות,וזה קרוב לוודאי מה שמוביל את אטרקצ׳י לעלות למתקפה על שמחון ומקבלי ההחלטות.

במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 במלון דן אילת, אמר יעקב אטרקצ׳י, בעלים ומנכ״ל אאורה: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, מה שהוא אמר בדרך כלל יצא הפוך. זה יקרה עוד פעם. ירידות המחירים הן בעיתון. הייתה שנה חלשה, אנחנו מודים. 2024 הייתה שנת שיא באמצע מלחמה, אבל אם אני מסתכל על 2025 מינואר עד נובמבר אתה תראה שמחירי הדירות התאפסו מתחילת השנה. מחיר למשתכן הוא לא רלוונטי כי הוא מסובסד. כותרות העיתונים על המחירים שיורדים נהיה פופוליזם. תיזכר ותלך 10-20 שנה אחורה שאמרו לנו שהמחירים ירדו ואז מה קרה? התפרצות. כל כמה שנים זה קורה. שמחון וכל מי שאומר לאנשים לא לקנות דירות עושים פשע כי הם ישלמו יותר יקר. בסוף הם גורמים לאנשים לשבת על הגדר והם יקנו יותר יקר".

אטרקצ׳י גם לא חוסך במילים ותוקף את החלטת הנגיד: "הנגיד פחדן. הוא מגיב לאט מדי ומאוחר מדי. הנגיד האמריקאי, כנראה יוריד גם הערב את הריבית, וזה המצב גם באירופה. בישראל הוא מחכה ועשה טובה אחרי שכולם הפעילו עליו לחצים. אנחנו אחרי מלחמה, משק בצמיחה, היצואנים בוכים. הוא מזיק למשק. הבנתי את ההחלטה שלו לפני 4 חודשים, היום כבר לא מבין. רבע אחוז זה לעג לרש. הריבית צריכה לרדת באחוז וחצי וזה טוב גם לרוכשי הדירות כי הם צריכים להחזיר ריבית סבירה. הכלי של הריבית הוא חשוב במשק. אין היום כלכלן במדינה, אין איש עסקים במדינה שלא חושב כמוני שצריך להוריד את הריבית בצורה חדה. אז כולנו טיפשים והוא צודק? אני חושב שעודף שמרנות זה פחדנות. הוא שוגה. כדאי שיתעשת ויוריד את הריבית. אנחנו רוצים ש-2026 תהיה שנת פריחה כלכלית. זו מדינה אחת החזקות בכלכלה העולמית. שנתיים אחרי מלחמה המשק לפני צמיחה בפריצה. חסרה לנו רק הורדת הריבית. אני כן רואה בנובמבר ובתחילת דצמבר יותר אנשים יורדים מהגדר אבל רבע אחוז בריבית זה מעט מדי. אנשים מתמחרים את ההחזר החודשי. הם צריכים לראות ירידה אחת או שתיים".

"תפקיד הנגיד לשמור על היציבות הפיננסית והמערכת הבנקאית", הוא מוסיף, "הבנקים חזקים מדי בעיניי, ויש ביקורת על זה. הרי מכל עליית ריבית וזה שהוא לא מוריד את הריבית מי שנהנה מזה הם הבנקים ולא האזרחים. צריך להוריד כדי שאנשים יהנו. שקל חזק מדי לא טוב למדינה. מה האמריקאים טיפשים? זה טוב להם. הריבית באמריקה ואירופה יורדת ואנשים באים לפה וממירים לשקלים. גם בנק ישראל שמחזיק דולרים מפסיד כסף.״