מה שישראלים יעשו בשביל הטבות: כ-10 אלף ישראלים דיווחו ב-2007 על מען כוזב
משרד הפנים מפרסם היום (ב'), כי מבדיקה שנערכה בימים האחרונים במנהל האוכלוסין עולה נתון מדאיג: מתוך כ-500 אלף תושבים ישראלים שהודיעו בשנת 2007 על שינוי מען, מעל 10,000 שינו מענם מספר פעמים - דבר המעלה חשש למתן מידע כוזב.
ממידע שהגיע למשרד הפנים עולה כי תושבים רבים מבקשים לאחרונה לשנות את כתובתם במרשם האוכלוסין על סמך מידע כוזב, מסיבות מגוונות: הקלות במסים בישובי הפריפריה, קו העימות וכן באילת, קבלת תו חניה בערים גדולות כגון תל-אביב, רישום למוסדות חינוך מועדפים, קבלת מענקים וסיוע לסטודנטים, קבלת זכויות כגון השתתפות במכרזי מנהל מקרקעי ישראל כ"בן ישוב" ועוד.
בנוסף לתופעה הרווחת בכל ימות השנה, התגלתה תופעה המוצאת ביטוי במהלך שנת בחירות, במסגרתה מבקשים תושבים לשנות מענם לישובים אחרים במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות באותו ישוב, על אף שבפועל אינם מתגוררים בו.
ראש מנהל האוכלוסין, יעקב גנות, הודיע כי בעקבות קבלת הנתונים יוגבר הפיקוח על שינוי המען וירועננו הנהלים בנושא זה. בין הפעולות עליהן יושם דגש: היערכות מחשובית אשר תאפשר לעובדי המשרד קבלת התראות במקרים חריגים, גילוי רגישות יתר במקרים בהם מתבקשים מספר שינויי מען בתקופה קצרה ועוד.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)