רועי מן מאנדיי
צילום: נתנאל טוביאס
ראיון

"הנפילה במחירי במניות היא הזדמנות מדהימה לעובדים חדשים להיכנס במחירים נמוכים"

כך מייסד ומנכ"ל משותף מאנדיי רועי מן, בראיון לביזפורטל אחרי הדוחות הטובים של החברה. איזה שינוי בכל זאת החברה רואה בשוק? "עסקאות לוקחות יותר זמן, חברות שוקלות כל הוצאה", ומה הם חושבים על מחיר המניה?
נתנאל אריאל | (1)

חברת מאנדיי ממשיכה לצמוח גם ברבעון האחרון ועוקפת את צפי האנליסטים, גם ברבעון הזה וגם בתחזית לרבעון הבא. בטרום המניה זינקה ב-24% וכעת היא עולה ב-5%. על פי תחזיות החברה, היא תכניס השנה 510 מיליון דולר, מעל הצפי בשוק וגם מעל הצפי שלה בתחילת השנה ל-470-475 מיליון דולר. אם היא תצליח בכך הצמיחה שלה משנה לשנה תעמוד על 66%, מעל הצפי שלה עצמה לצמיחה של 51%.

בתחילת השנה השוק התאכזב מהצמיחה הנמוכה יחסית (51% זה לא נמוך בכלל רק שביחס לצמיחה של השנה שעברה מדובר על נפילה של כמעט חצי בצמיחה) והמניה מחקה 38% מתחילת השנה, ובסך הכל, מאז השיא אחרי ההייפ הגדול של השנה שעברה - המניה התרסקה ב-75%.

אבל במאנדיי, שנותנת פלטפורמה לבנייה תוכנה לניהול חברות, בכל זאת נשמעים אופטימיים. הם בטוחים שהמניה תעלה בהמשך, וקוראים לצעירים להיכנס לתחום. רועי מן, מנכ"ל משותף ואחד ממייסדי החברה מתייחס בראיון לביזפורטל לנפילת מחיר המניה והאם זה משרה אווירה לא טובה על העובדים: "מבחינת עובדים חדשים, הירידה במחיר המניות זו הזדמנות מדהימה להיכנס לחברה כשהמחיר נמוך ויש אפסייד גבוה יותר. הסיטואציה הזו בשוק, יכולה להיות חיובית לעובדים חדשים בחברות הטובות. ולגבי העובדים הקיימים שלנו - הרבה מהם הגיעו לפני ההנפקה ולכן יש להם רק אפסייד. גם הם במקום טוב. אז אנחנו לא בסביבה שזה מטריד אותנו".

אז אתם לא מוטרדים מהירידה במחיר המניה?

אלירן גלזר סמנכ"ל הכספים של החברה: "התשובה ה"נכונה" היא להגיד שזה לא מעניין אותנו. אז כן, האמת שזה מעניין אותנו וחשוב לנו, אבל אנחנו לא מנהלים את החברה בהסתכלות על מחיר המניה. אנחנו בהחלט מאמינים שהמחיר בהמשך ישקף את הפעילות של החברה. נכון שהנפקנו ב-155 דולר למניה וירדו ב-37% ממחיר ההנפקה אבל אנחנו עדיין במקום טוב ובכל מקרה מאמינים שהמחירים בהמשך ייצג בהמשך את הצלחת החברה".

מן הוסיף "ההסתכלות שלנו ושל מרבית העובדים היא לטווח הארוך. השוק יורד והוא גם יעלה ומה שחשוב זו העשייה שלנו ובטווח הארוך המחיר משקף את השווי".

איזה שינוי בכל זאת אתם רואים בשוק?

מן: "אנחנו כן רואים שינוי בהתנהגות של לקוחות - יש שינוי בהתנהגות של השוק. עסקאות לוקחות יותר זמן, חברות שוקלות כל הוצאה שיש להן. המצב הכלכלי לא אותו דבר לחלוטין ובכל זאת אנחנו מצליחים".

גייסתם עובדים השנה?

מן: "גדלנו מאוד מתחילת השנה. הוספנו 500 עובדים שזה 50% צמיחה בעובדים מתחילת השנה (החברה התחילה את השנה עם 1,100 עובדים. נ"א). בדרך כלל אנחנו מגייסים בעיקר בתחילת השנה אך גם כעת אנחו בהחלט ממשיכים לגייס. חשוב לומר - לא נגייס סתם כי צריך לגייס. אנחנו מאוד מסתכלים על היעילות ולא מוסיפים אנשים במקום שזה לא יעיל. מאוד אכפת לנו מההוצאות ואנחנו רוצים לראות הוצאות שמחזירות את עצמן".

 

פיטרתם עובדים השנה?

מן: "לא".

מה תחזית המאקרו שלכם?

גלזר: "אנחנו מאמינים שלפחות עד סוף השנה התנאים הכלכליים המאתגרים לא ישתנו בעולם. האינפלציה, המלחמה ברוסיה, המשבר בשרשרת האספקה ועוד. זה יימשך כנראה גם לרבעון הראשון והשני של השנה הבאה. לא צפויים לראות שינוי משמעותי. אנחנו מתנהלים בצורה חכמה: צמיחה תוך כדי יעילות תפעולית. ממשיכים לצמוח בקצבים מאוד יפים אבל גם שמים לב לשורה התחתונה גם מבחינת תזרים מזומנים וגם מבחינת צמצום ההפסד. יש לנו מעל 850 מיליון דולר בבנק. אם רואים הזדמנויות להמשיך ולהשקיע, לצמוח, לתפוס נתח שוק".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מה בכל זאת ההבדל ביניכם לאחרים, מה גורם לכם לחשוב שתשמרו על יציבות?

מן: "אנחנו מראים צמיחה ושיפור ביעילות, וזה לבד מראה שהמערכת של מאנדיי די יציבה. אנחנו מנהלים את ה'קור' של הארגונים, הם תלויים בנו לנהל את הפעילות שלהם וגם זה נותן לנו המון יציבות. יש לנו לקוחות על פני תעשיות שונות, לא רק הייטק וגם זה מוסיף ליציבות שלנו וצריך לזכור שהתחום נמצא עדיין בבנייה, וגם בזמנים כאלה, שארגונים רוצים לצמצם, הם יכולים לעשות המון שימושים במאנדיי. כשאנחנו מסתכלים על השוק, זו תקופה קשה, רואים מה קורה לחברות אבל יש לנו את הכלים להתמודד עם זה בצורה יפה".

 

הייתם צומחים יותר אלמלא ההאטה?

מן: "אם המשק היה ממשיך לצמוח והשוק היה ממשיך לצמוח כמו בשנה שעברה אז כן, היינו צומחים יותר".

איך בכל זאת הצלחתם להכות את התחזיות?

מן: "יש לנו מערכת בחברה שקוראים לה 'ביג בריין' (המוח הגדול) והיא מודדת את היעילות של כל דולר בביצועי השיווק, ואנחנו יודעים כמה נקבל חזרה על כל דולר. בניגוד אלינו, הרבה אחרים שקנו מדיה לא ידעו את זה. כולם מורידים את התקציבים שלהם. אנחנו נשארנו בכיוון שרצינו ואחרים חתכו תקציבי ואז המחירים ירדו. רואים יעילות גדולה ברכישה של לקוחות חדשים".

איפה תהיו עוד 3 שנים?

גלזר: "אחת ממובילות השוק, ממשיכים את הדרך שבה שאנחנו עושים. רוצים להוביל את השוק. אנחנו רואים שלקוחות מאוד מחפשים את המוצר שלנו. גם בתקופות קשות ארגונים מתייעילים ומאנדיי היא כלי מצוין לעשות את זה ולכן יש לנו ערך ענק. וזה ישפיע עלינו בהמשך".

תעשו אקזיט כמו איירון סורס (והמשקיעים יהיו בהלם)?

מן: "אנחנו מכוונים לבנות חברה גדולה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 15/11/2022 00:12
    הגב לתגובה זו
    ואז נדע שאתם שווים משהו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.