איירבאס 380 (X)איירבאס 380 (X)

המטוס הכי גדול בעולם הפך לכאב ראש יקר: ה-A380 במשבר

עשרות תקלות, אלפי שעות תחזוקה ועלויות שמתנפחות כל הזמן - מה העתיד של המטוס הגדול בעולם? 

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה איירבאס תקלות

עשרים שנה אחרי שטס לראשונה, ה-A380 של איירבוס עדיין המטוס הכי גדול בעולם מבחינת כמות נוסעים. כשהמטוס הוצג בשנות ה-2000, הוא היה לכך שאירופה יכולה להתחרות עם בואינג האמריקנית בליגת העל של התעופה האזרחית. המטוס הדו-קומתי המרשים, שיכול להכיל עד 853 נוסעים לעומת בואינג 747 שהכיל רק 400, היה אמור לחולל מהפכה בטיסות למרחקים ארוכים.

אבל במקום להיות מקור לגאווה, הוא הפך לבעיה יקרה עבור חברות התעופה. משבר שרשרת האספקה העולמית, בעיות טכניות חוזרות והנחיות בטיחות רבות, הופכים את התפעול למסובך ויקר מהצפוי. הפרויקט שעלה לאיירבוס יותר מ-25 מיליארד דולר והגיע לשוק עם עיכוב של שנים, מתגלה כעת כמעמסה כבדה על המפעילים.

המטוס נבנה כאשר התחזיות היו שהביקוש לטיסות ימשיך לגדול בקווים עמוסים בין שדות תעופה מרכזיים. אבל השוק התפתח לכיוון אחר, חברות התעופה העדיפו מטוסים קטנים יותר ויעילים יותר בדלק שיכולים לטוס ישירות בין יעדים בינוניים, במקום לרכז את כל התנועה בשדות תעופה ענקיים.


מתחילת 2020 סוכנות הבטיחות של האיחוד האירופי הוציאה 95 הנחיות בטיחות עבור ה-A380. זה יותר מכפול ממה שבואינג קיבלה על המטוסים הגדולים שלה באותה תקופה. כל הנחיה כזו מחייבת בדיקות מיוחדות, החלפת חלקים או שינויים תפעוליים - דבר שעולה כסף גדול ויכול לעכב מטוס במשך ימים.

הבעיות המתגלות מגוונות ומטרידות: סדקים באטמים קריטיים שיכולים לגרום לאובדן לחץ בתא, תקלות במשאבות דלק שמובילות לחוסר איזון במטוס, קריסת ציר בגלגלי נחיתה שעלולה לגרום לתאונה בנחיתה, ונזילות במגלשות חירום שמסכנות פינוי בזמן אמת.

חלק מהבעיות נגרמו בגלל שמטוסי A380 רבים עמדו במדבריות בזמן הקורונה כששדות התעופה נסגרו והביקוש לטיסות קרס. החום הקיצוני והלחות גרמו נזק לרכיבים אלקטרוניים רגישים, למערכות הידראוליות ולחומרי איטום. כשהמטוסים חזרו לשירות, התגלו בעיות שלא היו קיימות קודם.

בניגוד לבואינג 747 הוותיק, שצבר עשרות שנות ניסיון תפעולי, המטוס האירופי עדיין "לומד" להתמודד עם הזדקנות, מזג אוויר קיצוני ושימוש אינטנסיבי. הרגולטורים, שנכוו מאוד מהתרסקויות מטוסי בואינג MAX, מתייחסים לכל תקלה ברצינות מרבית. הם מעדיפים להיות זהירים מדי מאשר להסתכן בחיי אדם. התוצאה היא שחברות התעופה מתמודדות עם גל של הנחיות והגבלות שמכביד על התפעול.

קיראו עוד ב"גלובל"

אין תחליף למטוס

אז למה חברות כמו קוואנטס, אמירייטס ובריטיש איירווייס לא מוותרות על המטוס הבעייתי? התשובה פשוטה: אין להן ברירה אמיתית. איירבוס הפסיקה את ייצור המטוס ב-2019 אחרי שמכרה רק 251 יחידות - הרבה פחות מהתחזיות המקוריות. המתחרה המיועדת, בואינג 777X, מתעכבת בשנים בגלל בעיות הסמכה ובעיות בפיתוח. גם ה-A350 החדש של איירבוס, שנחשב לחלופה חלקית, מגיע באיטיות בגלל בעיות ייצור.

בינתיים הביקוש לטיסות חזר לרמות של לפני הקורונה, במיוחד בקווים יוקרתיים בין אירופה לאסיה ובין המזרח התיכון לאוסטרליה. בקווים האלה ה-A380 עדיין מביא רווחיות טובה למרות הבעיות התפעוליות, בזכות כמות הנוסעים הגדולה ומחלקות העסקים המרווחות.

חברות התעופה מוצאות את עצמן במלכוד: הן תלויות במטוס שיקר להפעיל ומסובך לתחזק, אבל אין להן תחליף זמין. חוץ מזה, מכירת המטוסים היא גם לא אופציה ריאלית - השוק למטוסים משומשים מסוג זה כמעט לא קיים, ומי שקונה דורש הנחות עמוקות.

התוצאה מורגשת כבר בשטח. מטוס של קוואנטס נתקע בסינגפור בגלל תקלה במשאבת דלק שדרשה החלפת חלק מיוחד שהובא מאירופה. הנוסעים ישנו בבתי מלון יממה וחצי, והחברה שילמה מאות אלפי דולרים בפיצויים. מטוס אחר נפגע כשגשר עלייה פגע במנוע בסידני - תיקון שעלה מיליוני דולרים ועיכב את המטוס חודשיים.

בריטיש איירווייס שלחה מטוס לתחזוקה מיוחדת בפיליפינים כי שם עלות העבודה זולה יותר. הבעיה: המטוס שהה שם יותר מ-100 ימים כי חלקי החילוף לא הגיעו בזמן, והטכנאים המקומיים לא היו מיומנים מספיק בטכנולוגיות המתקדמות של המטוס.

לפי נתוני חברת התחזוקה של לופטהנזה שהיא החברה המובילה בעולם בתחזוקת מטוסים, בדיקה מקיפה של A380 דורשת עד 60,000 שעות עבודה - פי שלושה ממטוס בואינג 777 דומה בגודלו. חלקי חילוף מסוימים התייקרו ב-40% בשנתיים האחרונות, והזמינות שלהם ירדה משמעותית כי מספר הספקים קטן.

חברות נאלצות לבטל טיסות בקווים רווחיים או להחליף את ה-A380 במטוסים קטנים יותר שדורשים תדירות גבוהה יותר. יש גם השפעה על מוטיבציה של הצוותים - טייסים ודיילים מתלוננים על כמות התקלות הטכניות והעיכובים החוזרים. בקהילות תעופה מקצועיות ברשת כבר יש כינויים לא סימפטיים למטוס, וחלק מחברות התעופה שוקלות להעביר טייסים ודיילים לצי מטוסים אחר כדי לשמור על המוטיבציה.

למרות הכל, יש גם נקודות אור. אמירייטס, שמפעילה 118 מטוסי A380 - הצי הגדול ביותר בעולם, מתכננת להמשיך איתם עד לפחות 2035. החברה השקיעה מיליארדי דולרים בהתאמת התשתיות למטוס, ובנתה את כל האסטרטגיה שלה סביבו. היא אפילו משתמשת בחלק מהמטוסים כמחסן חלקי חילוף נע - פתרון יצירתי שחוסך עלויות אחסון.

קוואנטס ובריטיש איירווייס עושות שדרוגים פנימיים יקרים למושבים ולמערכות הבידור כדי להאריך את חיי המטוס ולהצדיק את עלויות התפעול הגבוהות. הרעיון: להפוך את החוויה לכל כך יוקרתית שהנוסעים יהיו מוכנים לשלם יותר.

איירבוס טוענת שרמת האמינות של המטוס עומדת על 99.2% בשנה האחרונה - נתון מכובד למטוס מורכב כזה. אבל החברה מודה שהמורכבות הטכנולוגית והחדשנות באו על חשבון הפשטות התפעולית. הספקים נאלצים לעבוד בצמוד לחברות התעופה, לתת הכשרות מתמשכות ולשמור מלאי חלקים יקרים במיוחד.

עם רק 130 מטוסים בשירות פעיל ברחבי העולם - צי קטן יחסית לסטנדרטים של התעופה המסחרית, לא ברור אם המטוס יחזיק מעמד בעשורים הקרובים. הכלכלה לא עובדת לטובתו, והטכנולוגיה מתקדמת לכיוונים אחרים.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 29/07/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
    ניתן לסכם זאת כך כאשר תכננו ובנו את הA380 אזי חשבו על הנוסע . עכשיו מתכננים ובונים ומתחשבים בדלק בצימצום הוצאות החברה ובקוסאות סרדינים כלומר יותר נוסעים דחוסים אשר משלמים מכספם הטוב ונענשים בטיסה מענה . בהצלחה .
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.