תקועים בבוץ - האינפלציה בסין חזרה לטריטוריה שלילית
סין לא מצליחה לצאת מהמשבר והאינפלציה חזקה לטריטוריה שלילית לראשונה אחרי שנה וחודש, הצריכה המקומית נחלשת, ומלחמת הסחר מול ארה"ב מתעצמת; הממשל מנסה לבלום את ההידרדרות, אך קשה לדעת אם הצעדים שהיא נוקטת יספיקו בכדי להחזיר את הכלכלה לצמיחה
האינפלציה בסין ירדה בחזרה לטריטוריה השלילית בפברואר. מדד המחירים לצרכן (CPI) נפל ב-0.7% לעומת השנה שעברה, לאחר עלייה של 0.5% בינואר - ירידה חדה יותר מהציפיות המוקדמות של הכלכלנים. הנתון הזה לא רק מעיד על חולשה בצריכה המקומית, אלא גם על הקושי של הממשל
להוציא את הכלכלה מההאטה שבה היא שקועה.
הירידה במדד נובעת בעיקר מירידת מחירים במזון, אלכוהול וטבק, אך גם מסנטימנט שלילי בקרב הצרכנים, שמעדיפים לחסוך על פני להוציא. במקביל, מדד המחירים ליצרן (PPI) ממשיך לרדת, כשהוא רושם תשעה חודשי
התכווצות רצופים, סימן נוסף ללחץ המתמשך על הסקטור התעשייתי בסין.
הצמיחה נחלשת - והממשל נערך
על רקע הנתונים החלשים, ממשלת סין קבעה יעד צמיחה של כ-5% לשנת 2025 - יעד שאפתני בהתחשב בהאטה הכלכלית, הירידה בצריכה המקומית וההסלמה
במלחמת הסחר עם ארה"ב. במקביל, הונמך יעד האינפלציה ל-2% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה למעלה משני עשורים, מה שמעיד על החשש מאינפלציה חלשה מדי שעלולה להכביד עוד יותר על הכלכלה.
סין מתמודדת עם מציאות מורכבת: מצד אחד, הממשלה מנסה לשמר
צמיחה באמצעות השקעות ותמריצים, אך מצד שני, הירידה באינפלציה מאותתת על בעיות מבניות עמוקות יותר - כמו אמון צרכנים ירוד, האטה בביקושים ושוק עבודה מתכווץ.
- דיפסיק חוזרת - מאתגרת את OpenAI ואת גוגל עם גרסאות חדשות; האם האיום אמיתי?
- הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על כל הבעיות המקומיות של סין מתווסף גורם נוסף: ארצות הברית. מאז שטראמפ חזר לבית הלבן הלחץ על סין גדל משמעותית, כאשר כרגע המכסים האמריקאים על ייבוא מסין עומדים כבר על 20%.
החששות בסין באו לידי ביטוי גם בפתיחה חלשה לשנה בשוק ההון, עד שהממשלה התערבה, כאשר הרשויות הסיניות נקטו בצעד חריג: הן הורו לקרנות נאמנות להגביל
מכירות מניות ולהגביר רכישות, בניסיון למנוע קריסה בשוק. הצעדים האלה ממחישים עד כמה הממשלה לוקחת ברצינות את הניסיון לבלום את ההידרדרות, אך גם מעידים על בעייתיות עמוקה יותר - שוק הון לא יציב, שמתנהל תחת פיקוח הדוק של הממשל ולא לפי כוחות השוק.
האם הכלכלה הסינית יכולה להתאושש?
האם סין תוכל להיחלץ מהמשבר הכלכלי הנוכחי? התשובה לא ברורה. מצד אחד, הממשל מחויב לעידוד הצריכה המקומית, למניעת נפילות בשוקי ההון ולשמירה על יציבות המטבע. מצד שני, ישנם אתגרים מבניים עמוקים שמקשים על התאוששות
מהירה: גידול החוב הלאומי, הזדקנות האוכלוסייה, מתחים גיאופוליטיים, ובעיקר - חוסר אמון בקרב הצרכנים והמשקיעים.
- כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
היעד של 5% צמיחה עשוי להיות קשה להשגה, במיוחד אם מלחמת הסחר מול ארה"ב תסלים ואם משבר הנדל"ן יחריף. הכלכלה הסינית נמצאת
בנקודת מפנה קריטית, שבה עליה להחליט כיצד להתמודד עם האתגרים הפנימיים והחיצוניים - מבלי לאבד את השליטה.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
פרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיותכלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
מחקרים חדשים מראים כי הפגיעה ארוכת הטווח של הברקזיט בכלכלה הבריטית חמורה מהתחזיות המקוריות כמעט פי שניים, עם יותר מ-200 מיליארד פאונד של אובדן תוצר, האטה בצמיחה ופגיעה קשה בעסקים קטנים; הממצאים מתפרסמים בזמן שמפלגת הלייבור מתחילה לדבר על הברקזיט בפתיחות, לאחר שנים של הימנעות
שנים לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מתחזקת בקרב כלכלנים התחושה כי התחזיות המקוריות דווקא היו אופטימיות מדי. כלכלנים מובילים מציגים כעת תמונה ברורה ומדאיגה: הברקזיט פגע בכלכלה הבריטית הרבה מעבר למה שסברו. מחקר חדש של NBER מעריך כי הפגיעה בתוצר
ארוך הטווח אינה 4% כפי שנחזה, אלא כפולה כמעט, יותר מ־8%. במונחים כספיים מדובר באובדן של מעל 200 מיליארד פאונד מהכלכלה.
מחקר נוסף של מרכז הרפורמה האירופית (CER) מצא כי ללא הברקזיט, בריטניה הייתה נהנית מצמיחה הדומה לזו של ארה״ב, ולא עם ביצועים חלשים,
כמו בשאר מדינות אירופה. מודלים כלכליים שבחנו נתוני תוצר של "בריטניה חלופית" מצביעים בעקביות על פער משמעותי לרעה שנוצר מאז היציאה מהאיחוד.
אי-ודאות ממושכת הובילה להקפאת השקעות ובלימת העסקים
לדברי החוקרים, הנזק העיקרי נבע מהתמשכות אי-הוודאות.
הברקזיט, הם מדגישים, לא היה אירוע חד פעמי אלא תהליך ארוך של חוסר יציבות. עסקים דחו השקעות, צמצמו גיוסים והקדישו שנים להיערכות מורכבת לרגולציה החדשה במקום להשקעה בפיתוח ובחדשנות.
בעוד היצואנים הגדולים הצליחו להתאים את עצמם, העסקים הקטנים נפגעו
קשות: מחקרים מצביעים על ירידה של עד 30% ביצוא בקרב החמישון הקטן ביותר. בסך הכול, היצוא הבריטי ירד ב-6.4% והיבוא ב-3.1%. הכלכלנים מזהירים כי חלק מהפגיעה טרם נראית בנתונים, משום שעסקים קטנים פשוט הפסיקו לנסות לייצא לאירופה מלכתחילה.
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, מתרחש שינוי הדרגתי בפוליטיקה הבריטית. לראשונה מאז הברקזיט, מנהיגי הלייבור מדברים בגלוי על הנזק הכלכלי. ראש הממשלה קיר סטארמר אמר לאחרונה כי "הסכם הברקזיט הכושל פגע בכלכלה", ושרת האוצר רייצ'ל ריבס קשרה אותו ישירות לירידה בפריון. שר הבריאות ווס סטריטינג הצטרף ואמר כי הוא "שמח שסוף סוף ניתן לומר בגלוי שהברקזיט הוא בעיה".
