כסף שקל
צילום: דוברות בנק ישראל

הלמ"ס: מספר המשרות ירד מהשיא והשכר הממוצע עלה בכמעט 6%

לפי הנתונים, השכר של העובדים הישראלים במשק עלה ל-12,869 שקל, עלייה של 5.7% ביחס לאוגוסט אשתקד. מספר המשרות הגיע ל-4.2 מיליון, עלייה של 1.2% ביחס לאשתקד אבל ירידה של 2% ביחס לחודש יולי
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה הלמ"ס שכר

בחודש יולי האחרון מספר המשרות של ישראלים במשק חצה את רף ה-4 מיליון משרות ובחודש שעבר ירד חזרה אל 3.994 מיליון משרות - ירידה של 2% ביחס לחודש שעבר, אבל עדיין עלייה של 1.2% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

 

לפי נתוני הלמ"ס, המצב בשוק העבודה טוב, כשמצב העובדים ממשיך להשתפר כשהשכר הממוצע עלה. לפי אומדנים ראשוניים, מה שמכנים בלמ"ס כאומדני הבזק, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של העובדים הישראלים היה 12,869 שקל, עלייה של 5.7% לעומת אוגוסט 2022 (12,178 שקל).

 

מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים (מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים) היה 3.994 מיליון, עלייה של 1.2% לעומת אוגוסט 2022 (3.945 מיליון) וירידה 2.0% לעומת יולי 2023 (4.075 מיליון).

 

נתוני המגמה מצביעים על ירידה במספר משרות השכיר: בחודשים מאי-יולי  2023 ירד מספר משרות השכיר ב-3.6% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 0.1% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2023.

 

בחודש יולי  2023 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.601 מיליון משרות שכיר (63.8% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 13,888 שקל.

 

בלמ"ס מציינים כי נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים. בגזרת המחירים השוטפים, בחודשים מאי-יולי 2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-6.9% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 8.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2023.

 

בגזרת המחירים הקבועים, בחודשים מאי-יול י2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-4.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2023.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.