אילת נופש תיירות
צילום: Istock

הממשלה תאיץ את פרוייקט "שער הירדן"; תקים איזור תעשייה משותף עם הממלכה

הרעיון להקמת הפרוייקט עלה לראשונה ב-1994. הפרוייקט יכלול בתוכו מעבר נוח ליזמים, מבנה אירוח לאנשי עסקים, ועל פי החלטות המתווה - יוקם וינוהל על ידי רשות שדות התעופה. 
תומר אמן | (3)

הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי, להאיץ את יישומו של פרויקט "שער הירדן" - אזור התעשייה המשותף למדינת ישראל ולממלכת ירדן.

במסגרת הפרויקט - אשר עלה כרעיון עוד בשיחות הסכם השלום בשנת 1994 - הוחלט על קידום הקמת והפעלת מסוף פארק "שער הירדן", במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה עם ממלכת ירדן.

הפרוייקט יכלול בתוכו את קידום הפעלת מסוף פארק "שער הירדן", אשר נועד להולכי רגל וישמש למעבר נוח ליזמים המתעניינים במיזם המשותף ובאזור התעשייה בצד הירדני. כמו כן יכלול הפרוייקט גם את מבנה לאירוח אנשי עסקים ואורחים שיגיעו מהצד הירדני למטרות עסקיות. 

על פי המתווה המפורט בהחלטה, בכפוף להסכמות תקציביות ולאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשות שדות התעופה תקים ותפעיל את מסוף פארק שער הירדן.

בהמשך תפעל הוועדה על מנת לבחון הקמה מיידית של מתחם הכניסה והמבנים הנדרשים לגורמי התפעול בפארק, תוך הקצאת משאבים לפעולות משלימות, וכי תגבש מתווה לפיתוח המיזם בצד הישראלי בטווח הבינוני והארוך אשר ייבחן לאחר יישום השלב הראשון. 

קידום, פיתוח והפעלת הפרויקט יעשו בתיאום ושיתוף עם ממלכת ירדן ובהסכמה הדדית על מטרות הפרויקט והיבטי ההפעלה שלו.

בשנים האחרונות קידם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בשיתוף המועצה האזורית עמק המעיינות, את התכניות לפיתוח הפארק, ופעל להתרת חסמים ועדכון הסוגיות התכנוניות והמשפטיות, לרבות בניית הגשר המחבר בין ישראל לירדן המשמש מעבר בין הפארק בצידו הירדני למקבילו הישראלי, שבנייתו הושלמה זה מכבר. 

ראש הממשלה יאיר לפיד: "זוהי פריצת דרך שתתרום רבות לפיתוח וחיזוק האזור. פרטים אחרונים במיזם הזה נסגרו בשבוע שעבר בביקורי ברבת עמון אצל המלך עבדאללה. מדובר ביוזמה שתביא לשתי המדינות תעסוקה, תקדם את יחסינו הכלכליים והמדיניים, תעמיק את השלום והידידות בין שתי המדינות. אני מודה לשרת התחבורה מרב מיכאלי על כך שגייסה את גורמי המקצוע לטובת התהליך. מדובר באיזור תעשיה משותף, שיושב על הגבול. הוא יאפשר ליזמים ואנשי עסקים ישראלים וירדנים לתקשר באופן ישיר. הוא ייצור מיזמים משותפים של מסחר, טכנולוגיה ותעשיה מקומית".

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': "הגברת המאמצים בפרויקט 'שער הירדן', הייתה מהמשימות המרכזיות של המשרד לשיתוף פעולה אזורי בשנה האחרונה. הצלחנו להוביל התקדמות משמעותית לאחר תקופה רצופת חסמים ומכשולים. זהו חלק מההתקדמות הגדולה שביצענו בחיזוק הקשרים עם ירדן בשנה האחרונה, תחילה במסגרת הסכם ליצוא מים בתמורה לחשמל סולארי, וכעת בהחלטה הזו". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תם 09/08/2022 16:35
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכל העוסקים במלאכה מוכרחים לקדם את פרויקט רכבת המזרח התיכון בין בית שאן לאמירויות מדובר בשינוי מציאות כלכלית של הצפון כולו ושיקום העיר בית שאן בפרט כעיר מטרופולין מחודשת תוכל להכיל כ3 מיליון אזרחים בקירוב שיהנו משגשוג ואיכות חיים גבוהה
  • 2.
    ג'ק 01/08/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
    יחד עם ירדו ומימון בינ"ל להקים את תעלת הימים מים סוף לים המלח . התפלת מים במימדים גדולים , הפקת אנרגיה , חקלאות תיירות והצלת ים המלח שהולך ונעלם . חבל על כל יום שעובר ולא נעשה כלום בנושא .
  • 1.
    h (ל"ת)
    ג'ק 01/08/2022 13:20
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".