הלמ"ס: ירידה בשכר העובדים בחברות הפיננסיות בפברואר
השכר הממוצע במשק עלה בפברואר ב-3.3% ל-10,262 שקלים. מגמת עלייה נרשמה במספר המשרות בדגש על ענף התחבורה והדואר
השכר הממוצע לשכירים במשק ממשיך לעלות ועומד על 10,262 שקלים נכון לחודש פברואר. כך על פי נתונים שמפרסמת היום הלמ"ס מהם עולה כי בחודשים דצמבר 2017-פברואר 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-3.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.4% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017.
מגמה עלייה מסתמנת גם במספר משרות השכיר כאשר בין החודשים דצמבר 2017-פברואר 2018 נרשמה עלייה של 0.4% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 1.7% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017.
בתוך כך, בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2017-פברואר 2018 בהמשך לעלייה של 4.2% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017. בענף פעילויות בנדל"ן ירד מספר משרות השכיר ב-3.9% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2017-פברואר 2018 בהמשך לירידה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017.
ירידה בשכר העובדים בחברות הפיננסיות
במגזר החברות הפיננסיות נרשמה דווקא ירידה של כ-650 שקלים בשכר הממוצע לשכיר שעמד בחודש פברואר על 18,879 שקלים, זאת לעומת 19,527 שקלים בחודש ינואר. המשרות בענף זה מהוות 2.9% מכלל המשרות במשק בו נמנות בעיקר חברות הבנקים, קרנות השקעה, קופות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח.
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- קיבלתם מההורים מתנה לקניית הדירה? האם תצטרכו להחזיר להם את הכסף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגזר הגדול ביותר בחודש פברואר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.306 מיליון משרות שכיר, שהן 64.2% מכלל המשרות במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה עמד על 11,036 שקלים. בחברות הפרטיות השכר הממוצע היה 10,549 שקלים ובבתי חולים נרשם שכר של 16,031 שקלים.
במגזר הממשלתי היו 682 אלף משרות שכיר, שהן 19% מכלל המשרות במשק, והשכר הממוצע במגזר זה עמד על 10,098 שקלים. גם בענף זה ניתן לזהות ירידה של עשרות עד מאות שקלים לעומת חודש ינואר כאשר בביטוח לאומי השכר הממוצע עמד על 13,286 (לעומת 13,384 בינואר). ברשויות המקומיות השכר הממוצע בחודש פברואר עמד על 8,245 שקלים (לעומת, 8,245 בינואר).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")