חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

השכר הממוצע במשק עלה ל-10,208 שקל בחודש ביחס לממוצע השנתי

עם זאת, מדובר בירידה קלה לעומת חודש דצמבר; משרות השכיר במשק עמד בינואר על כ-3.6 מיליון
נועם בראל | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את דוח השכר הממוצע במשק, ממנו עולה כי השכר הממוצע במשק עמד בחודש ינואר 2018 על 10,208 שקל בחודש, עלייה קלה ביחס לשכר הממוצע השנתי ב-2017 אשר עמד על 10,120 שקל לחודש. עם זאת,  אם משווים לשכר הממוצע בחודש דצמבר, אשר עמד על 10,376 שקל, מדובר דווקא בירידה, כך שהמצב אינו כל כך מזהיר כפי שעשוי להצטייר מהדוח אותה מפרסמת הלמ"ס.

עוד עולה מהנתונים כי מספר משרות השכיר במשק עמד בינואר על כ-3.6 מיליון, כאשר גם כאן, לפי נתוני הלמ"ס, 66% מכלל משרות השכיר במשק (2.380 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק. רק 34% (1.224 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק. 

בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בעוד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עלה ב-1.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.3%בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

 בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-7.5% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לעלייה של 10.1% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-9.1% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לירידה של 6.5% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

 

בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 עלה מספר משרות השכיר ב- 1.4% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה מספר משרות השכיר ב-3.8% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לעלייה של 4.1% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בענף פעילויות בנדל"ן ירד מספר משרות השכיר ב-2.3% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לירידה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תום 08/04/2018 15:46
    הגב לתגובה זו
    מה החציוני?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.