חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

השכר הממוצע במשק עלה ל-10,208 שקל בחודש ביחס לממוצע השנתי

עם זאת, מדובר בירידה קלה לעומת חודש דצמבר; משרות השכיר במשק עמד בינואר על כ-3.6 מיליון
נועם בראל | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את דוח השכר הממוצע במשק, ממנו עולה כי השכר הממוצע במשק עמד בחודש ינואר 2018 על 10,208 שקל בחודש, עלייה קלה ביחס לשכר הממוצע השנתי ב-2017 אשר עמד על 10,120 שקל לחודש. עם זאת,  אם משווים לשכר הממוצע בחודש דצמבר, אשר עמד על 10,376 שקל, מדובר דווקא בירידה, כך שהמצב אינו כל כך מזהיר כפי שעשוי להצטייר מהדוח אותה מפרסמת הלמ"ס.

עוד עולה מהנתונים כי מספר משרות השכיר במשק עמד בינואר על כ-3.6 מיליון, כאשר גם כאן, לפי נתוני הלמ"ס, 66% מכלל משרות השכיר במשק (2.380 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק. רק 34% (1.224 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק. 

בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בעוד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עלה ב-1.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.3%בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

 בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-7.5% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לעלייה של 10.1% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-9.1% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לירידה של 6.5% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

 

בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 עלה מספר משרות השכיר ב- 1.4% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה מספר משרות השכיר ב-3.8% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לעלייה של 4.1% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017. בענף פעילויות בנדל"ן ירד מספר משרות השכיר ב-2.3% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018 בהמשך לירידה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2017.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תום 08/04/2018 15:46
    הגב לתגובה זו
    מה החציוני?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: