"הגודש בת"א יהיה כמו במוסקבה, לא ניתן יהיה לנסוע ברכב בגוש דן"
האם תשתית הרכבות בישראל תתקדם בעתיד לרמה אירופית? ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום (ה') להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תחבורה ציבורית, שנועדה להסיר חסמים בתחומי התכנון, הביצוע והמימון, על מנת להאיץ הקמת מסילות ברזל ארציות ומקומיות.
בפתח הישיבה אמר יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, כי ישראל נמצאת בפיגור ניכר מול העולם המערבי בכל הקשור לנושא הסעת המונים. לדבריו, "ברוב המקרים שרים גוזרים את אותו סרט מספר פעמים, בעוד שהפרויקטים לא מתקדמים."
רכז תחבורה באגף התקציבים במשרד האוצר, אשר דולב, אמר כי "בכל שנה נגרם למשק נזק של כ-40 מיליארד שקל כתוצאה מהתלות בשימוש ברכב הפרטי, בנוסף לאבדן אדיר של שעות עבודה, נזקי זיהום סביבתי ותאונות דרכים". הוא הוסיף כי החוקים הקיימים לא מתאימים להקמת הפרויקטים הנדרשים בגוש דן. הוא הסביר כי ההצעה מורכבת משלושה פרקים, כאשר הפרק הראשון עוסק במתן סמכויות למקים מסילת ברזל להיכנס למקרקעין לצורך ביצוע סקרים הנדסיים ושמירה על מבנים, הפרק השני עוסק בסמכויות להפקעת שטחים לצורך הקמת אתרי התארגנות זמניים והפרק השלישי עוסק באכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית בערים.
"הפרויקט המורכב ביותר בישראל"
יו"ר נתבי תחבורה עירוניים להסעת המונים (נת"ע), אלכס ויז'ניצר, אמר כי "פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הוא המורכב ביותר בישראל ועלותו כ-100 מיליארד שקל. הפרויקט מצריך אישורים של שתי ועדות מחוזיות, 30 רשויות מקומיות ועוד 30 ועדות תכנון מקומיות. הקו האדום בפתח תקווה לתל אביב, שנחשב ליבת הפרויקט, עבר את שלבי האישור הסטטוטוריים והעבודות צפויות להסתיים בשנת 2021. נדרשו 10 שנים כדי לפנות את התוואי ולהגיע לשלב שבו ניתן להתחיל בעבודות."
עוד אמר ויז'ניצר כי הפתרון לגודש התחבורה במרכז הוא לבצע את יתר הקווים עד 2021. אחרת, הזהיר, הגודש בתל אביב יהיה כמו הגודש במוסקבה ולא ניתן יהיה לנסוע ברכב בגוש דן.
צריך להתייחס לנושא ההפקעות בכובד ראש
סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, התייחסה לנושא הפקעות הקרקע ואמרה כי צריך להתייחס לנושא בכובד ראש. לדבריה, יש ליצור כלים לשיתוף הציבור ולעשות זאת בזהירות.
מנהל אגף הביצוע בנת"ע, אודי לרמן, אמר כי כיום אין לחברה סמכויות הפקעה וכניסה לשטחים, אך היא הצליחה להשיג הסכמות שאפשרו לה לבצע את העבודות. הוא הוסיף כי יש מקומות בהן חייבים להפקיע קרקע לתקופה זמנית, אחרת לא ניתן יהיה להקים תחנות.
- חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
- תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
ברוורמן ציין כי הדבר עלול לפגוע בזכויות הפרט, אך בכוונתו לדאוג לאיזון הראוי כך שניתן יהיה להשלים את הפרויקטים בהקדם ולשמור על זכויות הציבור. הוא אף דרש מנציגי חברת נת"ע להעביר לוועדה נתונים שיסייעו לאתר את התושבים שעלולים להיפגע מההצעה, על מנת שניתן יהיה להזמינם לדיונים ולשמוע את קולם בטרם קבלת ההחלטות.
- 4.ירושלמי 06/02/2014 19:41הגב לתגובה זוסתם חרא של דבר
- 3.סוף הקול 06/02/2014 17:08הגב לתגובה זוזמן הדיבידנדים לא רחוק. מי שעבר את כל הדרך עד עכשיו מגיע לו להנות מההשקעה
- 2.אייל 06/02/2014 15:52הגב לתגובה זולהביא מהנדסים מגרמניה\אוסטריה\שוויץ הולנד\דנמרק שוודיה\פינלנד\נורבגיה ולתת להם לטפל בנושא. כל עוד ישראלים מעורבים, לא ייצא מזה כלום. שומעים על הבעיות האלה כבר 30 שנה.
- מה שנכון נכון (ל"ת)שוזי 06/02/2014 17:24הגב לתגובה זו
- 1.חכו ותראו 06/02/2014 15:34הגב לתגובה זוובסוף האזרח ישלם. התוצאה תהיה עוד מיסים ואגרות והיטלים ומצלמות מהירות לשדוד כסף מהאזרח ולהמאיס לו את החיים בזה הם טובים . חכו למס על כניסה לתל אביב
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו
של ה"ישראלי הממוצע"
בנק הפועלים פועלים -1.67% חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.
אדישות מפתיעה
בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.
שנאת הסיכון
הבחירה במענק הכספי של
100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או
החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.
חשיפה ראשונה לשוק ההון?
כ-60% מהלקוחות
שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך
בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- "טאואר תזנק ב-29%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פער גילאים מובהק
בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא
בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה
100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.