אירופה ממשיכה במגמה וארה"ב מעורבת
השווקים באירופה
הסנטימנט השלילי באירופה נמשך גם ביום מסחר זה. המניות האירופיות המשיכו לאבד מערכן והמדדים המובילים בכל 18 הבורסות המערב אירופיות רשמו ירידות שערים.
המשקיעים אשר ציפו למסר חיובי מהתכנסותם של שרי האוצר האירופיים בלוקסמבורג, התאכזבו כאשר הללו החליטו לדחות את אישור חבילת הסיוע הנוספת ליוון עד לאמצע נובמבר, ובכך העמיקו את תחושת אי הוודאות השוררת בשווקים השונים בנוגע לגורלה של יוון בפרט והגוש האירופי בכלל.
שר האוצר של לוקסמבורג, ז'אן קלוד ז'ונקר הוסיף על כך כאשר אמר אתמול כי יידרשו תיקונים טכניים בחבילת הסיוע השנייה כפי שהוסכמה על הצדדים ביולי האחרון, וזאת מכיוון שיוון כשלה בעמידה ביעדי צמצום הגירעון התקציבי שלה, כפי שנדרש ממנה לצורך קבלת הסיוע הנוסף.
דירקטוריון הבנק הבלגי- צרפתי Dexia פנה למנכ"ל הבנק בדרישה לערוך שינויים מבניים בבנק, במטרה להגדיל את נזילותו והכנתו לתרחיש בו משבר החוב יעמיק ויחריף. כתגובה, מניית הבנק רשמה ירידת שערים חדה של 23% והגיעה לשווייה הנמוך ביותר מאז החלה להיסחר ב-1996.
כתוצאה מירידת השערים החדה, שרי האוצר של ממשלת צרפת וממשלת בלגיה (המחזיקות במשותף בבנק הנ"ל מאז חילוצו ב- 2008) התחייבו לעשות כל שביכולתן על מנת להגן על לקוחותיו של הבנק ולהבטיח את כיסוין של ההלוואות אותן נטל הבנק.
מניות הפיננסיים המשיכו להוביל את ירידות השערים ברחבי הבורסות האירופיות. מניית הבנקים הצרפתיים BNP Paribas ו- Societe Generale רשמו ירידות שערים של 5.2% ו- 4.9% בהתאמה. מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank נחלשה בשיעור של 4.3% כאשר הנהלת הבנק "כיווצה" את תחזיות הרווח של הבנק לשנת 2011 והודיעה על כוונתה לקצץ כ- 500 משרות על מנת לצמצם בהוצאות הבנק ולהגדיל את שיעורי הרווח הנקי שלו.
מניית הבנק הבריטי Barclays צנחה מטה ונחלשה בשיעור של 7.8%, מניית Lloyds נחלשה בשיעור של 4.95% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland רשמה ירידה חדה של 6.3%. המדד הבריטי ה- FTSE 100 איבד 2.6% מערכו ואילו המדד הגרמני ה- DAX נחלש בשיעור של 3%.
השווקים בארה"ב
המסחר בארה"ב התנהל במגמה מעורבת. יום המסחר נפתח בירידות שערים אשר החלו לאור החשש המתעצם מחדלות פירעון יוונית והובילו את מדד ה- 500 P&S להגדרה של "שוק דובי" כאשר איבד 2.2% נוספים מערכו ובכך סיכם ירידה של למעלה מ- 20% מאז הגיע לשיאו באפריל האחרון.
תרמה למגמה השלילית הייתה קבוצת Goldman Sachs אשר "חתכה" את תחזית הצמיחה הגלובלית שלה לשנה הנוכחית מ- 3.9% ל- 3.8%, ולשנה הבאה מ- 4.2% ל- 3.5% בעודה מציינת כי היא צופה מיתון בגרמניה ובצרפת.
המניות האמריקניות רשמו תיקון זמני קל במהלך המסחר כאשר נגיד הבנק הפדראלי המרכזי- בן ברננקי נאם בוושינגטון ואמר כי הבנק המרכזי ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת הכלכלה העולמית ויתערב במידת הצורך.
במהלך 50 הדקות האחרונות למסחר, המגמה התהפכה לחלוטין, מדד ה- 500 P&S "מחק" את ההפסדים, ורשם מהתחתית עליה של 4.1% אשר הסתכמה לכדי עלייה של 2.25% עם נעילתו של יום המסחר. היפוך המגמה חל לאחר דיווח ב- Financial Times, לפיו בכיר בנציבות האירופית אמר כי הם בוחנים בקפידה כיצד להבטיח את יכולת הישרדותם של הבנקים האירופיים במקרה קיצון ולאור ההתפתחויות האחרונות.
מדד הבנקים, ה- KBW קפץ ב- 4.5% לאחר שמוקדם יותר רשם ירידה של 3.2%. בסיכומו של היום, מניית Bank Of America רשמה עליה נאה של 4.2%, מניית Citigroup התחזקה בשיעור של 5.54%, מניית JP Morgan עלתה בשיעור של 6.6% ואילו מניית Morgan Stanley נסקה מעלה, התחזקה ב- 12% ורשמה את העלייה חדה ביותר מבין מניות מדד ה- 500 P&S. מדד ה- DOW JONES התחזק בשיעור של 1.44% ואילו מדד הנאסד"ק רשם עלייה של 2.95%.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
