על הקצה לפני שוק דובי

בורסות שוק ההון מעבר לים סגרו יום מסחר ראשון בירידות שערים חדות. חששות המשקיעים בפני אי עמידת יוון בהחזר חובותיה ממשיכים לתת אותותיהם בתנודתיות המסחר. מה יביא איתו יום המסחר החדש?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

עם פתיחת שבוע המסחר הנוכחי, המניות האירופיות המשיכו להיחלש והמדדים המובילים בכל 18 הבורסות המערב אירופיות מלבד אירלנד רשמו ירידות שערים. המגמה השלילית נמשכה על רקע ביקורם של חברי ה"טרויקה" (קרן המטבע, הבנק האירופי המרכזי והנהלת הגוש האירופי) ביוון, ולאור התחושה כי חדלות הפירעון של המדינה הקטנה היא לא מן הנמנע. ככל הנראה ההנהלה האירופית תיכשל במציאת פיתרון הולם להמשך התפשטותו של משבר החוב ברחבי היבשת.

נציגי ה"טרויקה" הגיעו לאתונה על מנת לבחון מקרוב האם יוון אכן תצליח לצמצם את הגירעון התקציבי שלה ולהגיע ליעדים הנדרשים על מנת לקבל את חבילת הסיוע הנוספת. גושפנקה לכך שהמדינה הקטנה לא תעמוד בדרישות, הייתה כאשר הפרלמנט היווני אישר את טיוטת התקציב לשנת 2012, לפיה לא תצליח זו, האחרונה, לצמצם את הגירעון ברמה הרצויה, ולעמוד ביעדים אשר נקבעו בעבורה.

מניות הפיננסיים השונות המשיכו להיחלש ובלטו בירידתן. מניית הבנק הצרפתי - בלגי Dexia צנחה בשיעור של 10%, לאור החלטתה של סכנות הדירוג Moody's להשאיר כרגע את דירוגו של הבנק על כנו, ולהמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, אולם אפשרות של הורדת דירוג עתידית, היא לא מן הנמנע.

מניית הבנק הגרמני Commerzbank צנחה בשיעור של 7.3%, מניית הבנק הצרפתי Societe Generale איבדה 5.2%, מניית הבנק הבריטי Barclays רשמה ירידת שערים של 3.2%, מניית Lloyds נחלשה בשיעור של 4.04% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה בשיעור של 4.38%.

לקראת סיום יום המסחר, פורסמו נתונים כלכליים חיוביים מארה"ב, אולם אף אלו לא עזרו בבלימת הסנטימנט השלילי בבורסות האירופיות. המדד הגרמני, ה- DAX נחלש בשיעור של 2.3% ואילו המדד הבריטי ה- FTSE 100 רשם ירידה של 1%.

השווקים בארה"ב

בתחילת המסחר, המניות האמריקניות התחזקו ורשמו עליות שערים לאור פרסום נתוני מדד ייצור מנהלי הרכש, אשר עלה באופן מפתיע בחודש האחרון והביס את תחזיות האנליסטים. המדד, רשם עלייה מחודש אוגוסט בו מ-50.6 ל- 51.6 בעוד התחזיות עמדו על שיעור של 50.5. נוסף על כך, פורסמו נתונים נוספים של הוצאות הבנייה בארה"ב, לפיהם הוצאות הבנייה גדלו אף הן בחודש אוגוסט האחרון.

כל אלו לא הצליחו לבלום את המגמה השלילית ופסימיות המשקיעים, ובכך נחלשו המניות האמריקניות, ורשמו ירידות שערים עם סיומו של יום המסחר הראשון לשבוע זה. החשש כי יוון אכן תיכשל בהשגת המטרות ולא תעמוד בדרישות הסף לקבלת כספי הסיוע הנוספים המשיך להתגבר בקרב המשקיעים השונים. נראה כי כל עוד לא ימצא פיתרון הולם למדינה הקטנה, הוולטיליות תמשיך לשלוט בשווקים ביד רמה.

המגמה השלילית הורגשה היטב עקב פגישתם של הבכירים האירופיים בלוקסמבורג, בה התאחדו האחרונים, במטרה למצוא פיתרון הולם לשמירה על יציבותם הכלכלית של הבנקים האירופיים לאור משבר החוב המסתמן וכמו כן במציאת פיתרון למינוף קרן הסיוע לאחר שיוון נכשלה בצמצום הגירעון התקציבי ולא עמדה ביעדים אשר הוצבו בפניה.

מדד ה- 500 P&S נחלש בשיעור של 2.9%, בעוד סקטור הפיננסיים הציג את הירידות החדות מבין שאר הסקטורים במדד זה ונחלש בשיעור של 4.5%.

המדד הנ"ל הגיע אתמול במהלך המסחר להפרש של 1% בלבד מהגדרת "שוק דובי" המסמל האטה כלכלית ומיתון (ירידה של 20% מנקודת השיא).

מניית Bank Of America צנחה בשיעור של 9.6% לאור שמועות כי הבנק ייקנס (זו הפעם השלישית מאז 2004) בגין הפרת הרגולציה בשלוחתו היפנית כאשר נכשל לספק הסברים מפורטים ומניחי דעת ללקוחותיו בגין גודל הסיכון במוצרים הפיננסיים השונים.

מניית Citigroup נחלשה חדות ורשמה ירידה של 9.8%. מניית Alcoa, יצרנית האלומיניום הגדולה, נחלשה בשיעור של 7% לאור הירידה בביקושים למתכות בפרט וסחורות בכלל. מדד ה- DOW JONES נחלש בשיעור של 2.4%, ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידות שערים של 3.3%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי