על הקצה לפני שוק דובי

בורסות שוק ההון מעבר לים סגרו יום מסחר ראשון בירידות שערים חדות. חששות המשקיעים בפני אי עמידת יוון בהחזר חובותיה ממשיכים לתת אותותיהם בתנודתיות המסחר. מה יביא איתו יום המסחר החדש?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

עם פתיחת שבוע המסחר הנוכחי, המניות האירופיות המשיכו להיחלש והמדדים המובילים בכל 18 הבורסות המערב אירופיות מלבד אירלנד רשמו ירידות שערים. המגמה השלילית נמשכה על רקע ביקורם של חברי ה"טרויקה" (קרן המטבע, הבנק האירופי המרכזי והנהלת הגוש האירופי) ביוון, ולאור התחושה כי חדלות הפירעון של המדינה הקטנה היא לא מן הנמנע. ככל הנראה ההנהלה האירופית תיכשל במציאת פיתרון הולם להמשך התפשטותו של משבר החוב ברחבי היבשת.

נציגי ה"טרויקה" הגיעו לאתונה על מנת לבחון מקרוב האם יוון אכן תצליח לצמצם את הגירעון התקציבי שלה ולהגיע ליעדים הנדרשים על מנת לקבל את חבילת הסיוע הנוספת. גושפנקה לכך שהמדינה הקטנה לא תעמוד בדרישות, הייתה כאשר הפרלמנט היווני אישר את טיוטת התקציב לשנת 2012, לפיה לא תצליח זו, האחרונה, לצמצם את הגירעון ברמה הרצויה, ולעמוד ביעדים אשר נקבעו בעבורה.

מניות הפיננסיים השונות המשיכו להיחלש ובלטו בירידתן. מניית הבנק הצרפתי - בלגי Dexia צנחה בשיעור של 10%, לאור החלטתה של סכנות הדירוג Moody's להשאיר כרגע את דירוגו של הבנק על כנו, ולהמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, אולם אפשרות של הורדת דירוג עתידית, היא לא מן הנמנע.

מניית הבנק הגרמני Commerzbank צנחה בשיעור של 7.3%, מניית הבנק הצרפתי Societe Generale איבדה 5.2%, מניית הבנק הבריטי Barclays רשמה ירידת שערים של 3.2%, מניית Lloyds נחלשה בשיעור של 4.04% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה בשיעור של 4.38%.

לקראת סיום יום המסחר, פורסמו נתונים כלכליים חיוביים מארה"ב, אולם אף אלו לא עזרו בבלימת הסנטימנט השלילי בבורסות האירופיות. המדד הגרמני, ה- DAX נחלש בשיעור של 2.3% ואילו המדד הבריטי ה- FTSE 100 רשם ירידה של 1%.

השווקים בארה"ב

בתחילת המסחר, המניות האמריקניות התחזקו ורשמו עליות שערים לאור פרסום נתוני מדד ייצור מנהלי הרכש, אשר עלה באופן מפתיע בחודש האחרון והביס את תחזיות האנליסטים. המדד, רשם עלייה מחודש אוגוסט בו מ-50.6 ל- 51.6 בעוד התחזיות עמדו על שיעור של 50.5. נוסף על כך, פורסמו נתונים נוספים של הוצאות הבנייה בארה"ב, לפיהם הוצאות הבנייה גדלו אף הן בחודש אוגוסט האחרון.

כל אלו לא הצליחו לבלום את המגמה השלילית ופסימיות המשקיעים, ובכך נחלשו המניות האמריקניות, ורשמו ירידות שערים עם סיומו של יום המסחר הראשון לשבוע זה. החשש כי יוון אכן תיכשל בהשגת המטרות ולא תעמוד בדרישות הסף לקבלת כספי הסיוע הנוספים המשיך להתגבר בקרב המשקיעים השונים. נראה כי כל עוד לא ימצא פיתרון הולם למדינה הקטנה, הוולטיליות תמשיך לשלוט בשווקים ביד רמה.

המגמה השלילית הורגשה היטב עקב פגישתם של הבכירים האירופיים בלוקסמבורג, בה התאחדו האחרונים, במטרה למצוא פיתרון הולם לשמירה על יציבותם הכלכלית של הבנקים האירופיים לאור משבר החוב המסתמן וכמו כן במציאת פיתרון למינוף קרן הסיוע לאחר שיוון נכשלה בצמצום הגירעון התקציבי ולא עמדה ביעדים אשר הוצבו בפניה.

מדד ה- 500 P&S נחלש בשיעור של 2.9%, בעוד סקטור הפיננסיים הציג את הירידות החדות מבין שאר הסקטורים במדד זה ונחלש בשיעור של 4.5%.

המדד הנ"ל הגיע אתמול במהלך המסחר להפרש של 1% בלבד מהגדרת "שוק דובי" המסמל האטה כלכלית ומיתון (ירידה של 20% מנקודת השיא).

מניית Bank Of America צנחה בשיעור של 9.6% לאור שמועות כי הבנק ייקנס (זו הפעם השלישית מאז 2004) בגין הפרת הרגולציה בשלוחתו היפנית כאשר נכשל לספק הסברים מפורטים ומניחי דעת ללקוחותיו בגין גודל הסיכון במוצרים הפיננסיים השונים.

מניית Citigroup נחלשה חדות ורשמה ירידה של 9.8%. מניית Alcoa, יצרנית האלומיניום הגדולה, נחלשה בשיעור של 7% לאור הירידה בביקושים למתכות בפרט וסחורות בכלל. מדד ה- DOW JONES נחלש בשיעור של 2.4%, ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידות שערים של 3.3%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.