העליות נקטעו ובגרמניה מרקל מאבדת אחיזה
השווקים באירופה
ביום המסחר הראשון לשבוע זה, המניות האירופיות נחלשו וקטעו את רצף עליות השערים שנמשך בארבעת ימי המסחר הקודמים. המגמה השלילית הורגשה בכל הבורסות המערב אירופיות, לאור החשש הגובר כי יוון תיכשל ביישום המהלכים הנדרשים לצורך קבלת הסיוע הנוסף מהנהלת הגוש האירופי.
ראש ממשלת יוון, פאפאנדרו, אף ביטל את ביקורו בארה"ב לאור השתלשלות העניינים, בטענה כי עליו להישאר ביוון במהלך שבעת הימים הקרובים, אשר הינם קריטיים ובהם למעשה יוכרע גורלה של המדינה הקטנה.
החשש כי יוון תוכרז כחדלת פירעון קיבל מעין גושפנקה מגרמניה, בה מפלגת השלטון של הקאנצלרית אנגלה מרקל - "הנוצרים הדמוקרטים" הפסידה בבחירות המקומיות בברלין למפלגת האופוזיציה - "הסוציאל דמוקרטים".
הפסד זה, משקף את התנגדותו של הציבור הגרמני למתן סיוע כספי נוסף ליוון, ובאופן כללי את דעת הקהל הגרמנית בנוגע להתנהלותה של הקאנצלרית בפיתרון משבר החוב האירופי.
המדד הגרמני, ה- DAX נחלש ב- 2.8% והמניות הגרמניות רשמו ירידות שערים, אותן הובילו מניות הפיננסיים. מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה של 4.5%, ואילו מניית הבנק הגרמני Commerzbank נחלשה בשיעור של 4.1%.
גם המניות הבריטיות נחלשו, והמדד הבריטי, ה- FTSE 100 רשם ירידה של 2%.
מניית הבנק הבריטי Barclays נחלשה חדות, ורשמה ירידה בשיעור של 6.55%,
מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה בשיעור של 5.73% ואילו מניית Lloyds רשמה את הירידה החדה מבין הבנקים הבריטיים, ונחלשה ב- 6.68%.
עם סיומו של יום המסחר, התנהלה שיחת וועידה נוספת בין הנהלת הגוש האירופי לשר האוצר היווני, אבנגלוס וניזלוס, אשר אמר כי יוון עושה את המאמצים הנדרשים לצמצום הגירעון הממשלתי העמוק. כל זאת על מנת שתהיה רשאית לקבל את כספי הסיוע הנוספים מהנהלת הגוש. שיחת וועידה נוספת בעניין צפוייה להיערך היום.
במקביל, הודיעה סוכנות הדירוג P&S כי דירוגה של איטליה ירד מ- A+ ל- A, וזאת לאור העובדה כי הם אינם צופים קיטון בגירעון הממשלתי למרות המהלכים אותם מובילה הממשלה האיטלקית.
השווקים בארה"ב
המניות האמריקניות נחלשו ביום המסחר הראשון לשבוע זה, לאור החשש מחדלות פירעון יוונית. המניות "צמצמו" את ההפסדים אשר רשמו במהלך המסחר לקראת שעת המסחר האחרונה. כל זאת בעקבות שיחת הוועידה בין שר האוצר היווני להנהלת הגוש, אשר הסתיימה בנימה אופטימית.
מעבר לחדשות מאירופה, נתוני הכלכלה שפורסמו אתמול בארה"ב תרמו לאווירה השלילית לאחר שהציגו ירידה במדד מחירי הבתים של איגוד הבניה, אשר הגיע לשפל חדש מזה שלושה חודשים בחודש ספטמבר האחרון.
כל 10 הסקטורים במדד ה- 500 P&S נחלשו ורשמו ירידות שערים - אותן הוביל סקטור הפיננסיים שנחלש ב- 2.7%. המדד עצמו רשם ירידה של 0.98%, וזאת לאחר שהתחזק ב- 5.4% בחמשת ימי המסחר הקודמים. מדד ה- DOW JONES נחלש אף הוא ורשם ירידה של 0.94%, ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה מתונה יותר מבין 2 המדדים הללו, ונחלש בשיעור של 0.36%.
מניית JPmorgan נחלשה ב- 2.8%, מניית Bank Of America רשמה ירידה של 3.3%, מניית Citigroup נחלשה ב- 4.42% ואילו מניית Morgan Stanley צנחה, ורשמה ירדה חדה של 7.9% .
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
