אירועי מאקרו גורליים - איך יושפעו השווקים?

לאחר יומיים חיוביים מעבר לים נסגר שבוע המסחר הקודם במגמת עלייה. מה יביא איתו השבוע הנוכחי ביחד עם אירועי המאקרו הרחבים?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

המניות האירופיות המשיכו במגמה החיובית גם ב-2 ימי המסחר האחרונים לשבוע זה. ביום חמישי האחרון, ה- 15/9, המניות האירופיות המשיכו להתחזק, וזאת לאחר שיחת הוועידה של קאנצלרית גרמניה, נשיא צרפת וראש ממשלת יוון, בה נאמר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי המנהיגים האירופיים ממשיכים לראות ביוון חלק מגוש האירו, וכי אין בכוונתם "לוותר" על המדינה הקטנה.

נוסף על כך, חדשות טובות הגיעו גם מכיוון הבנק המרכזי האירופי, ה- ECB, אשר הודיע על צעדים חדשים בשיתוף פעולה עם הבנק הפדראלי האמריקני, הבנק הבריטי המרכזי, הבנק היפני המרכזי והבנק השוויצרי המרכזי.

לפי הפרסומים, הבנקים הללו מתכוונים להזרים דולרים לבנקים האירופיים, וזאת על מנת להבטיח כי לא יתקלו בבעיות נזילות במהלך שנה קלנדארית זו.

בארה"ב פורסמו נתונים כלכליים מעודדים, כאשר שיעור הייצור התעשייתי בחודש אוגוסט עלה ב- 0.2% לעומת צפי האנליסטים, אשר הותירו אותו על כנו. המדדים האירופיים המובילים התחזקו, ורשמו עליות שערים-

המדד הגרמני, ה - DAX התחזק ב- 3.15% ומניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה עלייה יפה של 5.56%.

המדד הבריטי, ה- FTSE 100 התחזק ב- 2.11%, ומניות הפיננסיים רשמו עליות נאות. מניית הבנק הבריטי Barclays התחזקה ב- 3.95%, מניית Royal Bank Of Scotland התחזקה בשיעור של 4.04% ואילו מניית Lloyds רשמה את העלייה הגבוהה מבין הבנקים הבריטיים, והתחזקה ב- 7.19%.

שבוע המסחר האחרון, הביא עימו בשורות חיוביות בעבור ציבור המשקיעים, והחזיר במידת מה את אמונם בהנהגת הגוש האירופי ובצעדים בהם בכוונתם לנקוט במטרה לעודד את צמיחתה של הכלכלה האירופית. ביום שישי, יום המסחר האחרון לשבוע זה , הצבע הירוק המשיך לשלוט במסכי הבורסות האירופיות, והמדדים המובילים המשיכו להתחזק.

המניות הבריטיות התחזקו זה היום הרביעי ברציפות, לאחר פגישתם של שרי האוצר האירופיים עם מזכיר האוצר האמריקני- טימות'י גייטנר בפולין, שבה דנו בדרכי החילוץ בהן הם מתעתדים לנקוט על מנת למנוע את התפשטותו של משבר החוב ביבשת כולה.

הבכיר האמריקני, גייטנר, רשם היסטוריה בכך שהינו מזכיר האוצר האמריקני הראשון אשר נטל חלק והשתתף בפגישתם של השרים האירופיים, ובכך למעשה העביר מסר חיובי למשקיעים, כי העולם כולו נרתם להילחם בבעיות הכלכלה האירופית.

המניות הגרמניות רשמו עליות שערים אף הן היום הרביעי ברציפות, והמדד הגרמני ה- DAX התחזק ב- 1.2%, וזאת לאחר שרשם עלייה כוללת של 7.4% בשבוע מסחר זה- העלייה הגבוהה ביותר מאז יולי 2009. המדד הבריטי, ה- FTSE 100 התחזק ב- 0.6% נוספים, ובכך רשם עלייה כוללת של 3% לשבוע מסחר זה.

מניית הבנק הבריטי Barclays התחזקה ב- 3.4%, מניית Royal Bank Of Scotland רשמה עלייה של 2.3% ואילו מניית Lloyds מסחרה דווקא בניגוד למגמה ונחלשה ב- 0.28%. הבנק השוויצרי הגדול- UBS אף הוא נסחר בניגוד למגמה, ונחלש ב- 2.8% לאחר חשיפתה של פרשיית הונאה בבנק עצמו, אשר לפי דיווחים עלו לבנק בהפסד של כ- 2 מיליארד דולר. המדדים האירופיים המובילים התחזקו בכל הבורסות מלבד הבורסה היוונית והבורסה האיסלנדית.

השווקים בארה"ב

ביום חמישי, ה- 15/9, המניות האמריקניות המשיכו להתחזק, ורשמו עליות שערים גם בסיומו של יום מסחר זה. ההכרזה על שיתוף הפעולה בין הבנק הפדראלי המרכזי, הבנק האירופי המרכזי ומספר בנקים מרכזיים בעולם, אותתה למשקיעים כי כספים נוספים יוזרמו גם לעידוד צמיחתה של הכלכלה האמריקנית.

כל 10 הסקטורים במדד ה- 500 P&S רשמו עליות שערים - אותן הובילו סקטור הפיננסיים, האנרגיה והתעשייה. המדד עצמו רשם עלייה של 1.72%, בעוד מדד ה DOW JONES התחזק אף הוא ורשם עלייה של 1.66%.

מדד הנאסד"ק רשם עלייה מתונה יותר והתחזק ב- 1.34%.

מניית Citigroup רשמה עלייה יפה של 4.4%, מניית JPmorgan התחזקה ב- 3.08% ואילו מניית Bank Of America רשמה את העלייה הגבוהה ביותר מבין המניות של מדד ה- DOW JONES והתחזקה ב- 3.97%. ביום שישי ה- 16/9, יום המסחר האחרון לשבוע זה, המניות האמריקניות המשיכו להתחזק ורשמו עליות שערים זה היום החמישי ברציפות.

מדד ה- 500 P&S הציג את הביצוע השבועי הטוב ביותר מאז תחילת חודש יולי, התחזק ב- 0.56% נוספים ורשם עלייה שבועית מרשימה של 5.4%. מדד ה- DOW JONES התחזק ב- 0.66%, ורשם עלייה שבועית נאה של 4.7%. מדד הנאסד"ק רשם עליה של 0.57% , ובכך הציג את העלייה השבועית הגדולה ביותר מבין המדדים, של כ- 6.3%.

מניית General Electric התחזקה ב- 1.6% לאחר שהודיעה על הקמתן של 2 שותפויות חדשות ברוסיה, העשויות להניב לחברה בין 10- 15 מיליארד דולר במהלך השנים הבאות. מניית Citigroup התחזקה ב- 1.4% נוספים, ואילו מניית RIM, יצרנית מכשירי ה- Blackberry נסחרה בניגוד למגמה, ירדה חדות ונחלשה ב- 19% לאחר שדיווחה על ירידה חדה בשיעורי הרווח הנקי ברבעון האחרון.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי