השבוע החדש ממשיך המגמה הדובית
השווקים באירופה
יום המסחר הראשון לשבוע זה ננעל במגמה שלילית. כל 18 המדדים המובילים בבורסות המערב אירופיות רשמו ירידות שערים. המניות האירופיות נחלשו לאור פרסומים כי בכירים בממשלתה של אנגלה מרקל (קנצלרית גרמניה), עמלים על ייצוב הבנקים הגרמניים בתרחיש בו יוון אכן תוכרז כחדלת פירעון.
פרסומים אלו, נטעו חשש בליבם של המשקיעים כי גרמניה מעין "וויתרה" על יוון כחברה באיחוד האירופי, והעמיקו את התחושות כי תרחיש זה הוא אכן אפשרי ולא מן הנמנע.
3 הבנקים הגדולים בצרפת - Societe Generale, BNP Paribas ו- Credit Agricole רשמו ירידות שערים חדות (11%-12%) לאחר שנחלשו ביותר מ-49% בשלושת החודשים האחרונים. זאת לאור שמועות כי סוכנות הדירוג "מודיס" מתעתדת להוריד את דירוגם של השלושה עקב היקף חשיפתם לחוב היווני, העומדת על כ-56.7 מיליארד דולר. המדד הבריטי, ה- FTSE 100 נחלש ב- 1.63%.
נוסף על האווירה הפסימית בשווקי המניות האירופיים, הממשל הבריטי פרסם אתמול תקנות חדשות, לפיהן הבנקים הבריטיים ייאלצו להפריד את חטיבת ההשקעות שלהם מחטיבת הבנקאות הפרסונלית עד לשנת 2019 - מהלך הצפוי להסתכם בעלויות של כ-7 מיליארד פאונד.
מניית הבנק הבריטי Barclays נחלשה ב- 1.63%, מניית Lloyds רשמה ירידה של 1.55% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland איבדה את השיעור הגבוה מבין הבנקים הבריטיים - 3.4%. המדד הגרמני, ה- DAX נחלש ב-2.27%.
מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank צנחה בשיעור של 7.05%.
השווקים בארה"ב
המניות האמריקניות פתחו את יום המסחר במגמה שלילית ובירידות שערים אך נעלו את יום המסחר במגמה חיובית ועליות שערים. המגמה השלילית אשר אפיינה את פתיחת המסחר, הגיעה מכיוון הגוש האירופי, לאור החששות העמוקים בנוגע לגורלה של יוון, אשר החמירו עם פרסום הצעדים בהם מתכוונת לנקוט גרמניה במסגרת היערכותה לתרחיש של חדלות פירעון של המדינה הקטנה.
המגמה התהפכה במהלך יום המסחר, בעקבות פרסומים ב"Financial Times" לפיהם, סין מנהלת זה מספר שבועות מגעים עם בכירים בממשלה האיטלקית. על הפרק עומדת האפשרות כי המעצמה תרכוש את איגרות החוב של המדינה האירופית. המגעים בין סין לאיטליה השרו אווירה אופטימית בקרב המשקיעים והביאו אותם לחשוב כי גורלה של איטליה, המהווה חלק בלתי נפרד ומהותי מכלכלות הגוש האירופי, לא יהיה דומה לגורלה של יוון, וכי אין זו עובדה מוגמרת כי משבר החוב האירופי יתפשט גם למדינות וכלכלות אחרות ביבשת.
מדד ה- DOW JONES רשם עלייה מתונה של 0.6%, אשר נרשמה במהלכן של 45 הדקות האחרונות של יום המסחר. מניית Bank Of America רשמה עלייה של כ-1%, לאחר פרסומים כי בכוונת הבנק לקצץ כ- 30,000 משרות, המהוות כ- 10% ממצבת כוח האדם של הבנק. קיצוצים אלו הינם חלק מתכנית התייעלות חדשה, אשר מטרתה היא להביא לגידול בשיעורי הרווח הנקי של הבנק האמריקני הגדול.
מדד ה- 500 P&S נעל את יום המסחר בעליות שערים של 0.7%,בעקבות ירידה של 1.6% בעיצומו של יום המסחר. 9 מתוך 10 הסקטורים על מדד זה התחזקו, בעוד הסקטורים אשר הובילו עליות שערים אלו היו סקטור מניות הפיננסים וסקטור מניות הטכנולוגיה. מדד הנאסד"ק התחזק ב- 1.1% ובכך רשם את העלייה הגדולה ביותר מבין המדדים האמריקניים.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
