השבוע החדש ממשיך המגמה הדובית
השווקים באירופה
יום המסחר הראשון לשבוע זה ננעל במגמה שלילית. כל 18 המדדים המובילים בבורסות המערב אירופיות רשמו ירידות שערים. המניות האירופיות נחלשו לאור פרסומים כי בכירים בממשלתה של אנגלה מרקל (קנצלרית גרמניה), עמלים על ייצוב הבנקים הגרמניים בתרחיש בו יוון אכן תוכרז כחדלת פירעון.
פרסומים אלו, נטעו חשש בליבם של המשקיעים כי גרמניה מעין "וויתרה" על יוון כחברה באיחוד האירופי, והעמיקו את התחושות כי תרחיש זה הוא אכן אפשרי ולא מן הנמנע.
3 הבנקים הגדולים בצרפת - Societe Generale, BNP Paribas ו- Credit Agricole רשמו ירידות שערים חדות (11%-12%) לאחר שנחלשו ביותר מ-49% בשלושת החודשים האחרונים. זאת לאור שמועות כי סוכנות הדירוג "מודיס" מתעתדת להוריד את דירוגם של השלושה עקב היקף חשיפתם לחוב היווני, העומדת על כ-56.7 מיליארד דולר. המדד הבריטי, ה- FTSE 100 נחלש ב- 1.63%.
נוסף על האווירה הפסימית בשווקי המניות האירופיים, הממשל הבריטי פרסם אתמול תקנות חדשות, לפיהן הבנקים הבריטיים ייאלצו להפריד את חטיבת ההשקעות שלהם מחטיבת הבנקאות הפרסונלית עד לשנת 2019 - מהלך הצפוי להסתכם בעלויות של כ-7 מיליארד פאונד.
מניית הבנק הבריטי Barclays נחלשה ב- 1.63%, מניית Lloyds רשמה ירידה של 1.55% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland איבדה את השיעור הגבוה מבין הבנקים הבריטיים - 3.4%. המדד הגרמני, ה- DAX נחלש ב-2.27%.
מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank צנחה בשיעור של 7.05%.
השווקים בארה"ב
המניות האמריקניות פתחו את יום המסחר במגמה שלילית ובירידות שערים אך נעלו את יום המסחר במגמה חיובית ועליות שערים. המגמה השלילית אשר אפיינה את פתיחת המסחר, הגיעה מכיוון הגוש האירופי, לאור החששות העמוקים בנוגע לגורלה של יוון, אשר החמירו עם פרסום הצעדים בהם מתכוונת לנקוט גרמניה במסגרת היערכותה לתרחיש של חדלות פירעון של המדינה הקטנה.
המגמה התהפכה במהלך יום המסחר, בעקבות פרסומים ב"Financial Times" לפיהם, סין מנהלת זה מספר שבועות מגעים עם בכירים בממשלה האיטלקית. על הפרק עומדת האפשרות כי המעצמה תרכוש את איגרות החוב של המדינה האירופית. המגעים בין סין לאיטליה השרו אווירה אופטימית בקרב המשקיעים והביאו אותם לחשוב כי גורלה של איטליה, המהווה חלק בלתי נפרד ומהותי מכלכלות הגוש האירופי, לא יהיה דומה לגורלה של יוון, וכי אין זו עובדה מוגמרת כי משבר החוב האירופי יתפשט גם למדינות וכלכלות אחרות ביבשת.
מדד ה- DOW JONES רשם עלייה מתונה של 0.6%, אשר נרשמה במהלכן של 45 הדקות האחרונות של יום המסחר. מניית Bank Of America רשמה עלייה של כ-1%, לאחר פרסומים כי בכוונת הבנק לקצץ כ- 30,000 משרות, המהוות כ- 10% ממצבת כוח האדם של הבנק. קיצוצים אלו הינם חלק מתכנית התייעלות חדשה, אשר מטרתה היא להביא לגידול בשיעורי הרווח הנקי של הבנק האמריקני הגדול.
מדד ה- 500 P&S נעל את יום המסחר בעליות שערים של 0.7%,בעקבות ירידה של 1.6% בעיצומו של יום המסחר. 9 מתוך 10 הסקטורים על מדד זה התחזקו, בעוד הסקטורים אשר הובילו עליות שערים אלו היו סקטור מניות הפיננסים וסקטור מניות הטכנולוגיה. מדד הנאסד"ק התחזק ב- 1.1% ובכך רשם את העלייה הגדולה ביותר מבין המדדים האמריקניים.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
