בגרמניה העם לא מאמין למרקל ובארה"ב חוגגים - יום המסחר בשווקים מעבר לים

מניות היבשת הקרה ספגו יום מסחר אדום לאחר שמפלגת השילטון בגרמניה לא צלחה את הבחירות המקומיות במדינה. בארה"ב לא היה יום מסחר בעקבות חג לאומי
עינת לפידות |

השווקים באירופה

יום המסחר הראשון לשבוע זה נפתח במגמה שלילית, והמניות האירופיות צנחו לאור החשש כי סיוע נוסף לא יוענק למדינות האירופיות העומדות בפתחו של משבר החוב. גושפנקה לתחושות הללו הגיעה בתמונת ההפסד הצורם אשר רשמה לעצמה מפלגת השלטון הגרמנית - "הנוצרים הדמוקרטים" בראשותה של אנגלה מרקל.

זו, האחרונה, הפסידה אתמול בבחירות המקומיות זה הפעם החמישית השנה, לטובת מפלגת האופוזיציה- "הסוציאל דמוקרטים". הבחירות המקומיות שהתקיימו אתמול, נערכו במחוז הולדתה של הקנצלרית. ההפסד הנ"ל של מפלגת השלטון סימל בעיניי רבים את תחושותיו של קהל הבוחרים הגרמני, אשר מתנגד למדיניותה של הקנצלרית בנוגע לסיוע המוענק למדינות האירופיות הסובלות ממשבר חוב כדוגמת יוון ופורטוגל.

מפלגת האופוזיציה "הסוציאל דמוקרטים" גרפה 35.7% מהקולות בעוד מפלגת השלטון, "הנוצרים הדמוקרטים" גרפה רק 23.1% מקולות הבוחרים, ובכך רשמה את התוצאה הגרועה ביותר מאז איחודה של גרמניה ב-1990. עוד תרמה למומנטום השלילי בבורסות האירופיות התביעה שהוגשה לפני מספר ימים על ידי הסוכנות הפיננסית האמריקנית כנגד 17 מהבנקים ברחבי העולם.

בתביעה האמריקנית נטען כי הסוכנויות המגובות ע"י הממשל הפדראלי- Freddie Mac ו- Fannie Mae רכשו מהגופים הפיננסיים הנתבעים, משכנתאות על בסיס אינפורמציה שגויה, ובכך הפסידו מיליארדי דולרים במשבר הסאב-פריים ב-2008. לפי פרטי התביעה, החברות רכשו מ-Deutsche Bank משכנתאות בשווי 14.2 מיליארד דולר, מ-Creit Suisse משכנתאות בשווי 14.1 מיליארד דולר, Royal Bank Of Scotland משכנתאות בשווי 30.4 מיליארד דולר, HSBC משכנתאות בשווי 6.2 מיליארד דולר, Barclays משכנתאות בשווי 4.9 מיליארד דולר ומהבנק הצרפתי, Societe Generale משכנתאות בשווי 1.3 מיליארד דולר.

כתגובה, מניות הבנקים המעורבים בפרשייה צנחו בשיעורים גבוהים. מניית Royal Bank Of Scotland רשמה את הירידה החדה מכולן בשיעור של 12.32%, מניית Deutsche Bank צנחה בשיעור של 8.9%, מניית הבנק הצרפתי Societe Generale רשמה ירידה חדה של 8.6%, מניית הבנק השוויצרי Credit Suisse צללה ב-8.1%, מניית Barclays רשמה ירידה חדה של 6.69% ואילו מניית HSBC נחלשה בשיעור ה"מתון" מבין הגופים הנ"ל ורשמה ירידה של 3.8%.

מדד ה-DAX הגרמני רשם ירידה חדה של 5.28% ואילו המדד הבריטי FTSE 100 רשם ירידה של 3.58%. בארה"ב לא התקיים מסחר אתמול לרגל חג העבודה ( Labor Day).

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי