אנגלה מרקל מתרגזת: "המשקיעים בשוק לא יסחטו את מנהיגי אירופה"

מנהיגת המדינה המובילה את גוש האירו: "אירופה עם מטבע משותף דורשת גם חובות משותפים". בחודש הבא צפויה להתקיים ההצבעה על הענקת חבילת חילוץ שנייה ליוון
ג'וש דוקרקר | (5)

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, התייחסה היום (ש') למשבר החוב האירופי והביעה ביקורת על הפיתרונות המוצעים על ידי דעת הקהל הפיננסית. הביקורת גם באה ברקע לנאומו של ברננקי בכנס השנתי בג'קסון הול שרבים ציפו בו להכרזה על תוכנית הרחבה שלישית בארה"ב.

קובעת המדיניות החשובה ביותר בגוש האירו אמרה כי המשקיעים בשוק מנסים לסחוט את הממשלות לעזור למדינות האירופיות החנוקות מחוב כבד ומתעלמות מהצורך של המדינות האחרות להוריד את רמת החוב העצמי שלהן.

"לאחר שמדינות גוש האירו חילצו את הבנקים, השווקים הפיננסיים מנסים לסחוט את המדינות ולומר להן 'אתם יצרתם את החוב הכבד'", אמרה מרקל באירוע של ה'איגוד הדמוקרטי הנוצרי' שנערך בברלין.

הפיתרון לדעתה טמון בכך ש"מדינות בנמצאות בגרעון גבוה, יעשו את שיעורי הבית שלהן ויורידו את גובה החוב", והוסיפה, "אירופה עם מטבע משותף דורשת גם חובות משותפים".

את הדברים מצהירה מרקל זמן קצר לפני בחירות מקומיות שיערכו בקרוב ורגע לפני ההצבעה בפרלמנט הלאומי על הענקת חבילת חילוץ שנייה ליוון והרחבת בסיס הכח של הקרן של האיחוד האירופי המטפלת במשבר החוב. "יש נקודה בה אנו חייבים לשים מעצור ולומר 'אנו לא מוכנים לעשות את זה'. כולם חייבים לעשות שיעורי בית. אחריות חייבת להיות מעל הכל", קבעה מרקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מנתח טכני 28/08/2011 09:17
    הגב לתגובה זו
    הגברת לא מודעת לאפקט ההרסני שהיה לירידות האחרונות....
  • 3.
    נאום בחירות במפלגה-המציאות תיצור אג" ח אירופי (ל"ת)
    פוליטיקאי 28/08/2011 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מקרל קרקל 28/08/2011 08:49
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד למנהיגה הזו לא תיתן להם להונות את האזרחים כעס שיוצא כדי להגן על החלשים מבורך
  • 1.
    שוני 27/08/2011 19:56
    הגב לתגובה זו
    צודקת מאוד. גוש האירו לא יחזיק מעמד. הבדלי המנטליות בין צפון אירופה ודרומה גדולים מאוד. במלחמת האזרחים בארה" ב הצפון כפה את רצונו על הדרום במלחמה. באירופה לא נראה שתהיה מלחמה על מנת להכריח את מדינות דרום אירופה לעבוד ולחסוך. ולכן הגוש צפוי להתפרק.
  • מסכים , 28/08/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
    וגרמניה תרוויח ובגדול .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.