פיילוט באשדוד: ועדי בתים מקימים צוותי חילוץ להתמודדות עם אסונות טבע

רעידת האדמה ביפן יחד עם השריפה בכרמל גורמת לאזרח הקטן לקחת את גורלו בידיים. באשדוד הוחל בתהליך של פיילוט להקמת יחידות חילוץ שכונתיות
לירן סהר | (1)

רעידות האדמה האחרונות ביפן ובניו זילנד, יחד עם אוזלת ידה של הממשלה במיגון המבנים כנגד רעידות אדמה, שבוקרה היום בחריפות בדו"ח מבקר המדינה, מובילים את האזרח הקטן לנקוט צעדי הכנה לאסונות טבע העשויים להתרחש.

בהתאם להחלטת המחלקה לתרבות הדיור בעירית אשדוד הוחל לראשונה בתהליך של פיילוט, במסגרתו, תוקם לראשונה בישראל יחידת חילוץ אזרחית המורכבת מוועדי בתים ומתנדבים באגודה שתיקרא "צוות חילוץ שכונתי". בנוסף, מגבשת האגודה שיתוף פעולה ארצי יחד עם פיקוד העורף במסגרתו יקוימו באמצעות ועדי הבתים בכל ישוב, סדנאות להכנת תוכנית חירום משפחתית והכשרות להתמודדות במקרי חירום כמו רעידות אדמה, שריפות, ירי טילים וכו' .

בהכשרה הראשונה שהתקיימה ע"י אגף הביטחון של עיריית אשדוד, באוקטובר האחרון, נרשמה היענות של למעלה מ- 160 גברים ונשים מעל גיל 40 שרצו לדעת איך להתגונן ומה לעשות במקרה של רעידת אדמה חזקה בישראל. אסנת בן לולו מנהלת סניף האגודה לתרבות הדיור באשדוד: " צוות החילוץ השכונתי מוקם מתוף מאגר ועדי הבתים ומתנדבים שמעוניינים לשלב כצוות חילוץ. הצוות יעבור הכשרה של חילוץ וטיפול בפצועים. אנחנו לא מחכים שהמזל יקבע את גורלנו ולא מוכנים להיות תלויים בכוחות חיצוניים לנו. אם חלילה יקרה משהו יהיה לאנשים מקרבנו את הידע להושיט את העזרה הנדרשת".

מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור מר ראובן צדוק: אני מברך את עיריית אשדוד על היוזמה המבורכת להקמת יחידת חילוץ ואני קורא לשאר הסניפים ברחבי הארץ להצטרף ליוזמה. ערבות הדדית והתנדבות הם הכוח שלנו לחזק ולהתחזק, על כל אזרח לדבר עם שכניו על היערכות משותפת, החליטו מי דואג לשכנים קשישים או מוגבלים וכפי שאמר משלי: טוב שכן קרוב מאח רחוק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י 24/03/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
    לא יותר טוב שתיקחו קורס בניה ותתחילו לעבוד ביחד לחזק את הבנין? קצת מלט בעמודים תומכים וכמה קירות בחלקים תחתונים של החניה ויש לכם מחסנים ובניין חזק יותר....בהשקעה מינימלית....שלא לדבר על החיים שלכם ושל ילדיכם
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.