נמשך השיפור בתוצאות סאפיינס: רווח נקי של 1.1 מיליון דולר ברבעון השני

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השני של 2009 בכ-10.2 מיליון דולר, בהשוואה לכ-11 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2008
קובי ישעיהו |

נמשכת מגמת השיפור בתוצאות חברת סאפיינס, המוחזקת בשיעור של כ-70% על ידי קבוצת פורמולה מערכות. סאפיינס, המתמחה בפיתוח פתרונות תוכנה לתחום הביטוח והמגזר הפיננסי, סיימה את הרבעון השני של שנת 2009 עם רווח נקי (Non-GAAP) של כ-1.1 מיליון דולר (5 סנט למניה, בדילול מלא), לעומת הפסד של כ-416 אלף דולר (2 סנט למניה, בדילול מלא) ברבעון המקביל של 2008.

זהו הרבעון הרביעי ברציפות בו מדווחת החברה על רווח נקי חיובי. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח הנקי (Non-GAAP) של החברה בכ-2.3 מיליון דולר (11 סנט למניה, בדילול מלא), לעומת הפסד של כ-1.5 מיליון דולר (7 סנט למניה, בדילול מלא) במחצית המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי (GAAP) של החברה הסתכם ברבעון השני של 2009 בכ-886 אלף דולר (4 סנט למניה, בדילול מלא), לעומת הפסד של כ-526 אלף דולר (2 סנט למניה, בדילול מלא) ברבעון המקביל של 2008. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח הנקי (GAAP) של סאפיינס בכ-1.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-1.7 מיליון דולר במחצית הראשונה בשנת 2008.

הרבעון השני של 2009 הוא הרבעון האחד עשר ברציפות בו מציגה סאפיינס שיפור ברווח התפעולי (Non-GAAP), שעלה ביותר מפי 2, לכ-1.5 מיליון דולר, לעומת כ-689 אלף דולר ברבעון השני בשנת 2008. במחצית הראשונה של 2009 הציגה סאפיינס רווח תפעולי (Non-GAAP) של כ-2.7 מיליון דולר, גידול של כ-125%, לעומת כ-1.2 מיליון דולר במחצית המקבילה אשתקד.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השני של 2009 בכ-10.2 מיליון דולר, בהשוואה לכ-11 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2008. הירידה בהכנסות שנרשמה ברבעון השני נובעת מדחיית רישום של הכנסות מבחינה חשבונאית בגין פרויקט של החברה לרבעונים הבאים. במחצית הראשונה של השנה הכנסות החברה הסתכמו בכ-21 מיליון דולר, בדומה לאשתקד.

הונה העצמי של סאפיינס הסתכם נכון ל-30 ביוני 2009 בכ-23.7 מיליון דולר והיווה כ- 50% מסך המאזן. בקופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-10.4 מיליון דולר.

רוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס, אמר היום: "ברבעון השני של שנת 2009 המשכנו להציג שיפור בתוצאות למרות האתגרים שהציבה בפנינו הכלכלה העולמית. במהלך המחצית הראשונה של השנה הרווח התפעולי יותר מהוכפל לכ-2.3 מיליון דולר והעביר את החברה בשורה התחתונה מהפסד של כ-1.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2008 לרווח נקי של כ-1.9 מיליון דולר.

"ברבעון השני של 2009 שיפרנו את הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP לכ-1.5 מיליון דולר בהשוואה לרבעון הראשון השנה ולרבעון המקביל אשתקד.

הצלחה זו מוצגת כבר ביתרות ההון העצמי, ההון החוזר ויתרת המזומנים של החברה כיום בהשוואה לשנה שעברה. בנוסף, הביקוש למוצרי החברה, כגון פלטפורמת הביטוח INSIGHT for Closed Books וה-for Reinsurance INSIGHT הולך וגובר, כמו גם הביקוש לפלטפורמת eMerge for Windows. אני מאמין כי עם הפתרונות שהחברה מציעה בתחום הביטוח, ביצועים פיננסיים משופרים ובסיס לקוחות רחב נמשיך לחזק את מעמדנו בשוק העולמי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.