המשקיעים על הגדר: מחכים לתירוץ?
מבט אחד בהבעת פניו של חתם ותיק בשוק אמר את הכל. אין עבודה. שוק ההון הישראלי שרק בחודש מאי שעבר התפוצץ מהנפקות, ואילץ את עובדי חברות החיתום להביא שקי שינה, הפך לצחיח. לא שחסר כסף – אלא שכולם יושבים על הגדר. החברות לא מקבלות ריביות מספיק אטרקטיביות וגופי החיתום שהתרחבו לגדלים משמעותיים מתרוצצים ומנסים לשכנע את מנהלי החברות לגייס. מי שאמר שהעולם עגול – פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, כנראה דיבר קודם כל על ענף החיתום.
היובש הקשה שפקד את ענף החיתום יכול להטיל מורא על משקיעים שאומרים לעצם – אם הם לא מצליחים לשכנע חברות להכנס או לגייס בשוק, למה שאנחנו נשים את כספנו שם. יש בכך הגיון מסוים. עדות להגיון הזה נמצאת בתשואות הדו ספרתיות שלפתע אפשר להשיג באג"ח לא מדורגות. ממש כמו פטריות אחרי גשם ההנפקות של הקיץ דאשתקד - נסחרות היום אגרות חוב של חברות רבות בריביות שנראות פנטסטיות. 15%, 20% ואף יותר. ריביות גבוהות בהרבה מהריביות שהן הצליחו לגייס בהן – לפני פרק זמן לא גדול במיוחד. אז מה השתנה? הרי רומניה אותה רומניה, שעמדה לפני מי שביקשו להשתתף בהנפקות הללו ברצון עז לפני שנה.
מה שהשתנה זו עמדת ההמתנה. הכסף לא נכנס ולא זורם לשוק. זו תחושה של המתנה לבאות. גם מבלי להיות בעל כישורים של מנתח טכני, מספיק מבט אחד על הגרף של מדד ת"א 25 בכדי לראות את העליות והמורדות ברצועה שבין 1,240 ל-1,140 הנקודות. מי שנושפים בעורפו של המדד התל אביבי הם השווקים הזרים, ששם התחושות נראות עוד פחות משמחות. המדדים האמריקנים פתחו את 2008 בחזרה לרמות של סוף 2006. חזרה בזמן, היא חוויה לא נעימה ולא קלה למשקיעים בשוק. האם תל אביב מחכה להתאוששות בוול סטריט כדי לקבל את התירוץ לחזור לעלות כאן? או שמא השוורים המקומיים באמת איבדו את היכולת שלהם לרוץ קדימה. זאת השאלה שלדעתי כל משקיע צריך לשאול את עצמו. הדרך להבחין בין שתי התשובות לשאלות הללו היא לשאול האם ארעו דברים רעים לכלכלה המקומית.
מהנתונים שממשיכים להתפרסם הכלכלה המקומית ממשיכה להראות סימנים של צמיחה. כל עוד זה נמשך, יכול להיות שהבורסה המקומית מחכה רק לתירוץ. אחד הסמנים הטובים לכך הם בעלי העניין הגדולים בחברות הציבוריות המובילות של תל אביב – זה לא שהם חבורה של נביאים שיודעים מה ילד יום. אבל הם כבר החלו לאסוף השבוע מניות בהיקפים משמעותיים. האמריקנים אומרים: דבר דרך הארנק. נראה שהם אמרו את דברם.
