הסכם הסחר נחתם: ארגנטינה כיעד להשקעות
ארגנטינה הפכה לאחרונה ליעד מועדף בקרב משקיעים ישראליים. אישור נוסף למגמה זו ניתן בתאריך 17.12.07, בעקבות חתימה על הסכם סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין 4 מדינות גוש המרקוסור: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. משמעות הסכם זה הנו הורדה הדרגתית של המכס על הסחר בין המדינות, עד אשר לבסוף יבוטל המכס באופן מלא. הורדת תעריפי המכס עד לביטולם תביא לעלייה חדה בהיקף היצוא הישראלי לאותן מדינות ומהווה גורם משיכה למשקיעים ישראלים אשר יבחרו לנצל פטורים והקלות אלה. המטרה היא כי בתוך 10 שנים מכניסת ההסכם לתוקף, כל שינוע סחורה בין ישראל למדינות אלה יהיה פטור ממכס.
נתון נוסף המגביר את האטרקטיביות של ארגנטינה בקרב משקיעים ישראליים, בעיקר בתחום הנדל"ן, הנו העובדה כי המס בארגנטינה על רווחי הון ליחידים, בין אם תושבים ובין אם זרים, הוא 0%. בהקשר זה חשוב לציין כי למדינת ישראל אין אמנה למניעת כפל מס עם ארגנטינה, ולפיכך חל הדין הארגנטינאי הפנימי, בכל הנוגע למיסוי הכנסות, הן ליחידים והן לחברות, כאשר במקביל חל הדין הישראלי על משקיעים ישראלים בארגנטינה.
מהאמור לעיל עולה כי, יחיד תושב זר, אשר מפיק רווחים כתוצאה ממכירת נכסים אשר בבעלותו הממוקמים בארגנטינה אינו חייב במס רווח הון בארגנטינה, כל עוד פעולותיו אינן בעלות אופי עסקי. יחד עם זאת, הוא חייב בארגנטינה במס העברה בשיעור 1.5% משווי השוק של הנכס אותו הוא מוכר.
לאור האמור, דרך הפעולה המומלצת בעת רכישת נכס שלא למטרות עסקיות היא רכישתו באופן אישי, ולא באמצעות חברה מקומית, אשר תתחייב עם מכירתו במס חברות ארגנטינאי בשיעור 35%.
תושבי ישראל אשר רוכשים נכס בארגנטינה שלא למטרות עסקיות, ומוכרים אותו יחויבו בגין פעולה זו במס רווח הון בישראל בשיעור 20% בגין הרווח שיווצר כתוצאה ממכירת זכויותיהם בנכס (בהתאם להוראות הפקודה). יחד עם זאת זכאים המוכרים לזיכוי בישראל בגין המס ששולם בארגנטינה (מס העברה 1.5%) בגין מכירת זכויותיהם בנכס, כך שבסופו של יום ישלמו הם את ההפרש שבין המס ששולם בארגנטינה לבין מס רווח ההון בישראל.
לעומת זאת, במידה ויבחרו המשקיעים הישראלים להשתמש בנכס שירכשו למטרות עסקיות (לשם הדוגמא השבחת הנכס ומכירתו), יחויבו המשקיעים בארגנטינה במס בשיעור 35%. יתר על כן, גם מדינת ישראל תמסה אותם בגין עסקה זו בשל היותה בעלת אופי עסקי. כאמור, במידה ופעולת מכירת הנכס תסווג ע"י רשויות המס בארץ כבעלת אופי עסקי, אזי יחויבו המשקיעים בישראל במס פרוגרסיבי (מס שיכול להגיע עד לשיעור של 48%) בהתאם להכנסתם הכוללת, אך מנגד יזכו לזיכוי בגין המס ששולם בארגנטינה (35%) בגין מכירת זכויותיהם בנכס, כך שבסופו של יום ישלמו את המס הגבוהה מבין השניים.
לעומת יחידים, חברה אשר התאגדה בארגנטינה, על פי הדין המקומי, חייבת במס בגין כל הכנסה שנצמחה לה ללא קשר למקום הפקתה, בתוך גבולות ארגנטינה או מחוצה להן. על כן מס רווח הון בארגנטינה ממוסה ככל הכנסה אחרת בידי חברה. לאור האמור לעיל, במידה ומטרת המשקיעים היא להחזיק בנכס לשם ביצוע פעילות עסקית מניבה, כדוגמת בניית פרוייקטים, הרי שעדיף לעשות זאת במסגרת חברה מקומית ארגנטינאית, על מנת לאפשר התנהלות עסקית תקינה. התנהלות זו תגרור חבות מס בארגנטינה בשיעור של 35% של החברה הארגנטינאית בגין רווחיה השונים, וכמו כן את חיובם של בעלי מניותיה הישראלים במס בישראל בשיעור 25% בגין הדיבידנדים שימשכו מהחברה. למרות מס החברות הגבוהה בארגנטינה חשוב לציין כי בארגנטינה אין מס על דיבידנד המחולק לבעלי המניות בחברה.
לסיכום, השקעות בארגנטינה בקרב אנשי עסקים ישראליים הופכות לאחרונה לאטרקטיביות, הן לאור היותה של ארגנטינה מדינה מתפתחת והן לאור הטבות המס השונות הקיימות במדינה זו.
נדגיש ,כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ מס עם המבינים בתחום.
מאת: עוה"ד (רו"ח) אלי דורון ועו"ד אסף הופמן
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
