הסכם הסחר נחתם: ארגנטינה כיעד להשקעות
ארגנטינה הפכה לאחרונה ליעד מועדף בקרב משקיעים ישראליים. אישור נוסף למגמה זו ניתן בתאריך 17.12.07, בעקבות חתימה על הסכם סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין 4 מדינות גוש המרקוסור: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. משמעות הסכם זה הנו הורדה הדרגתית של המכס על הסחר בין המדינות, עד אשר לבסוף יבוטל המכס באופן מלא. הורדת תעריפי המכס עד לביטולם תביא לעלייה חדה בהיקף היצוא הישראלי לאותן מדינות ומהווה גורם משיכה למשקיעים ישראלים אשר יבחרו לנצל פטורים והקלות אלה. המטרה היא כי בתוך 10 שנים מכניסת ההסכם לתוקף, כל שינוע סחורה בין ישראל למדינות אלה יהיה פטור ממכס.
נתון נוסף המגביר את האטרקטיביות של ארגנטינה בקרב משקיעים ישראליים, בעיקר בתחום הנדל"ן, הנו העובדה כי המס בארגנטינה על רווחי הון ליחידים, בין אם תושבים ובין אם זרים, הוא 0%. בהקשר זה חשוב לציין כי למדינת ישראל אין אמנה למניעת כפל מס עם ארגנטינה, ולפיכך חל הדין הארגנטינאי הפנימי, בכל הנוגע למיסוי הכנסות, הן ליחידים והן לחברות, כאשר במקביל חל הדין הישראלי על משקיעים ישראלים בארגנטינה.
מהאמור לעיל עולה כי, יחיד תושב זר, אשר מפיק רווחים כתוצאה ממכירת נכסים אשר בבעלותו הממוקמים בארגנטינה אינו חייב במס רווח הון בארגנטינה, כל עוד פעולותיו אינן בעלות אופי עסקי. יחד עם זאת, הוא חייב בארגנטינה במס העברה בשיעור 1.5% משווי השוק של הנכס אותו הוא מוכר.
לאור האמור, דרך הפעולה המומלצת בעת רכישת נכס שלא למטרות עסקיות היא רכישתו באופן אישי, ולא באמצעות חברה מקומית, אשר תתחייב עם מכירתו במס חברות ארגנטינאי בשיעור 35%.
תושבי ישראל אשר רוכשים נכס בארגנטינה שלא למטרות עסקיות, ומוכרים אותו יחויבו בגין פעולה זו במס רווח הון בישראל בשיעור 20% בגין הרווח שיווצר כתוצאה ממכירת זכויותיהם בנכס (בהתאם להוראות הפקודה). יחד עם זאת זכאים המוכרים לזיכוי בישראל בגין המס ששולם בארגנטינה (מס העברה 1.5%) בגין מכירת זכויותיהם בנכס, כך שבסופו של יום ישלמו הם את ההפרש שבין המס ששולם בארגנטינה לבין מס רווח ההון בישראל.
לעומת זאת, במידה ויבחרו המשקיעים הישראלים להשתמש בנכס שירכשו למטרות עסקיות (לשם הדוגמא השבחת הנכס ומכירתו), יחויבו המשקיעים בארגנטינה במס בשיעור 35%. יתר על כן, גם מדינת ישראל תמסה אותם בגין עסקה זו בשל היותה בעלת אופי עסקי. כאמור, במידה ופעולת מכירת הנכס תסווג ע"י רשויות המס בארץ כבעלת אופי עסקי, אזי יחויבו המשקיעים בישראל במס פרוגרסיבי (מס שיכול להגיע עד לשיעור של 48%) בהתאם להכנסתם הכוללת, אך מנגד יזכו לזיכוי בגין המס ששולם בארגנטינה (35%) בגין מכירת זכויותיהם בנכס, כך שבסופו של יום ישלמו את המס הגבוהה מבין השניים.
לעומת יחידים, חברה אשר התאגדה בארגנטינה, על פי הדין המקומי, חייבת במס בגין כל הכנסה שנצמחה לה ללא קשר למקום הפקתה, בתוך גבולות ארגנטינה או מחוצה להן. על כן מס רווח הון בארגנטינה ממוסה ככל הכנסה אחרת בידי חברה. לאור האמור לעיל, במידה ומטרת המשקיעים היא להחזיק בנכס לשם ביצוע פעילות עסקית מניבה, כדוגמת בניית פרוייקטים, הרי שעדיף לעשות זאת במסגרת חברה מקומית ארגנטינאית, על מנת לאפשר התנהלות עסקית תקינה. התנהלות זו תגרור חבות מס בארגנטינה בשיעור של 35% של החברה הארגנטינאית בגין רווחיה השונים, וכמו כן את חיובם של בעלי מניותיה הישראלים במס בישראל בשיעור 25% בגין הדיבידנדים שימשכו מהחברה. למרות מס החברות הגבוהה בארגנטינה חשוב לציין כי בארגנטינה אין מס על דיבידנד המחולק לבעלי המניות בחברה.
לסיכום, השקעות בארגנטינה בקרב אנשי עסקים ישראליים הופכות לאחרונה לאטרקטיביות, הן לאור היותה של ארגנטינה מדינה מתפתחת והן לאור הטבות המס השונות הקיימות במדינה זו.
נדגיש ,כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ מס עם המבינים בתחום.
מאת: עוה"ד (רו"ח) אלי דורון ועו"ד אסף הופמן
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
