חובת הגילוי המוטלת על מועמד לעבודה
ע"ע 1487/02 עמוס סופר נ. רשת אורט ישראל, ניתן ביום 29.12.2005.
עובדות
עמוס הוא מורה במקצועו. הוא הגיש את מועמדותו כמורה לתנ"ך ועברית לבית הספר התעשייתי בתל-נוף שבבעלות רשת אורט ישראל. את המועמדות הוא הגיש למנהל בית הספר.
לאחר מספר פגישות עם בעלי תפקידים מרכזיים בבית הספר, כולל שיעורי מבחן, קיבל עמוס מכתב קבלה. במכתב זה צויין כי דרושה הסכמה של רשת אורט לישראל. הובהר לעמוס כי הדרישה להסכמת רשת אורט לישראל פורמלית, ואף נקבעה לו מערכת שעות.
ב-20.7.1997, למעלה מחודש מאז נתקבל לעבודה, נשלחה לו הזמנה לישיבת מורים (שנדחתה אחר כך) ועמוס הסיק כי אין כל בעיה בעניין קבלתו לעבודה.
ביום 24.8.1997 קיבל עמוס מכתב ממנהלו החדש של בית הספר המודיע לו כי רשת אורט לישראל לא תעסיק אותו בשנת הלימודים הקרובה.
הסתבר כי עמוס פוטר קודם לכן מבית ספר שער הנגב השייך גם כן לרשת אורט ישראל. פיטוריו מאותו בית ספר היו מטעמים פדגוגיים. את כל זאת לא גילה עמוס בראיונות שקויימו עימו.
בערעור שהוגש עלתה הסוגיה של מידת חובת הגילוי ותום הלב הנדרשת ממועמד לעבודה בהתחשב בזכות לפרטיות.
בית הדין הארצי לעבודה פסק
משא ומתן לקראת יצירת יחסי עבודה הוא משא ומתן לקראת כריתת חוזה. בכך הוא דומה לכל משא ומתן לקראת כריתת חוזה וחלים עליו עקרונות דיני החוזים. חלות עליו גם הוראות דיני החוזים באשר לחובת הגילוי.
השאלה היא מהי חובת הגילוי אשר לפי דין, לפי נוהג, או לפי הנסיבות, היה על הצד השני לגלותן. סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קובע חובת משא ומתן בתום לב. חובת תום לב זו במשא ומתן לקראת כריתת חוזה מסחרי, דורשת שכל צד למשא ומתן ידאג לאינטרסים של עצמו אך לא יפגע באלו של הצד השני למשא ומתן.
כאשר מדובר במשא ומתן לקראת כריתת חוזה עבודה, לקראת יצירת יחסי עבודה, דרוש תום לב מוגבר. מדובר ביצירת יחסים מתמשכים וקרובים, דינמיים וגמישים. יחסים שאינם מסתיימים עם הקיבול, כריתת החוזה וביצוע העיסקה, כביחסים מסחריים. כשבחוזה עבודה עסקינן, הצדדים עומדים להתקשר ביניהם, לא בחוזה למכירת טובין, אלא ביחסים מתמשכים, יחסי קרבה ושיתוף. לכן כל צד שואף לדעת כל דבר רלוונטי על הצד השני.
חובת הגילוי ביחסי עבודה היא מוגברת, אך איננה מוחלטת. חובת הגילוי המוגברת המוטלת על העובד הפוטנציאלי ועל המעביד הפוטנציאלי פוגעת בפרטיותם של כל אחד מהצדדים. כאשר עומדים זה מול זה שני אינטרסים נוגדים, יש לאזן בינהם. האיזון הנכון ייתן משקל כבד לחובת הגילוי בהתחשב בכך שמדובר ביצירת יחסי עבודה, תוך הגנה על הפרטיות, כך שהצדדים לא יצטרכו לגלות פרטים בלתי רלוונטיים לעבודה המוצעת. על קנה המידה לבחינת האיזון בין דרישת הגילוי לזכות לפרטיות להיות קנה מידה אובייקטיבי. זהו קנה המידה של דרישת תום הלב.
במקרה זה, העובדה שעמוס פוטר מנימוקים פדגוגיים היא עובדה רלוונטית ליחסי מורה-מוסד חינוכי, באופן שחובת הגילוי גוברת על הזכות לפרטיות. טענתו של עמוס שהוא לא הסתדר עם מנהל אותו בית ספר ושלמעשה זו היתה סיבת פיטוריו, אינה מצדיקה אי גילוי.
חובת תום הלב המוגברת ובכללה חובת הגילוי המוגברת חלים לא רק על מעביד. הם חלים גם על עובד. המינימום הנדרש הוא גילוי ניסיון קודם במקצוע ואי הצלחה בו. בעיקר נכון הדבר כשמדובר במקצוע כמו הוראה.
סוף דבר - הערעור נדחה. עמוס ישלם לרשת אורט ישראל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ תוך 45 יום.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
