מנהלי/מהי מדת ההתערבות בהחלטות התביעה הצבאית/עליון
עובדות וטענות:
בפברואר 2002, תקפו מחבלים מוצב של צה"ל בגזרת בנימין. בעקבות התקיפה נהרגו שישה לוחמים מגדוד 603. בנם של העותרים, סמ"ר בני קיקיס היה בניהם. מסכת אירועים שקדמה לאירוע טראגי זה, שעניינה חבלה שנחבל המנוח בכף ידו במהלך משחק עם חבריו לגדוד, הביאה את הוריו הכואבים, העותרים, לדרוש מרשויות הצבא למצות את הדין עם האחראים, לטענתם, לחזרתו של המנוח ליחידתו ולפעילות מבצעית למרות שידו הימנית היתה שבורה. דו"ח ועדת החקירה שמונתה בעקבות האירוע, קובע בין היתר, כי חוות דעתו של הרופא האורטופד שבדק את המנוח (המשיב 7), הועברה באמצעות מכשיר פקסימיליה לעוזר קצין הרפואה בפיקוד צפון (המשיב 5). הפקס התקבל כשהוא חסר חלק מהמלצותיו של המשיב 7 ואף כתב ידו של המשיב 7 אינו ברור בו. הדו"ח קובע, כי המנוח חזר ליחידתו שלושה ימים לפני המועד שהמליץ המשיב 7 וכי לא הופנה באופן מידי לרופא היחידה כפי שהיה ראוי לעשות. למעשה, מציין הדו"ח, המנוח כלל לא הופנה לרופא היחידה מאז חזר אליה. לטענת העותרים, בנם לא יכול היה להתגונן באמצעות נשקו כנגד התקפת המחבלים. המלצות ועדת החקירה שהוקמה לבחינת טענות הוריו של המנוח, ואימוצן ע"י גורמי הצבא, הן נושא עתירה זו. קצין רפואה ראשי (להלן: הקרפ"ר) החליט להעיר למשיב 7 בגין ניהול לקוי של רשומה רפואית. כמו כן, החליט להעיר הערה מקצועית למשיב 7 על-כך שלא אבחן את אופי החבלה בידו של המנוח. עם זאת, קבע הקרפ"ר, כי גם בהנחה שהמנוח סבל משבר שלא אובחן ע"י המשיב 7, הרי שהמלצתו הרפואית ניתנה על סמך שיקול דעתו הקליני כמומחה לכף היד, וכי הטיפול שהומלץ על ידו תאם בכל מקרה גם לאבחנה של שבר. באשר למשיב 5 מצא הקרפ"ר פגם בהתנהלותו, בכך שהסתמך על רשומה רפואית לקויה והעיר לו על כך שהתבסס על נתונים חלקיים בעת החלטה רפואית, ולא התייעץ ישירות עם הרופא המומחה אשר חוות דעתו היתה בלתי קריאה. כמו כן, הנחה הקרפ"ר לשנות את טופס ההפניה לרופא, כך שטעויות דומות לא תשנינה. העותרים מבקשים מבית המשפט כי יורה על הדחה מתפקידו של המשיב 5 אשר הורה על חזרתו של המנוח ליחידה וכן כי יורה על פתיחה בהליכים משפטיים נגד המשיב 5 והמשיב 6 - מפקדו של המנוח.
דיון משפטי:
כב' הש' ע' ארבל:
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
