מנהלי/מהי מדת ההתערבות בהחלטות התביעה הצבאית/עליון

בית המשפט בוחן סבירות המלצות ועדת החקירה שהוקמה לבחינת טענות העותרים, ואימוצן על ידי גורמי הצבא, בעניין החלטות שהתקבלו על ידי הדרג הפיקודי באירועים שקדמו לתקיפת מחבלים במוצב צה"ל שבמהלכה נהרג בנם של העותרים @ נקבע, כי לא היה בשיקול דעתו של הדרג הפיקודי הצבאי משום חוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבות בית המשפט
משה קציר |

עובדות וטענות:

בפברואר 2002, תקפו מחבלים מוצב של צה"ל בגזרת בנימין. בעקבות התקיפה נהרגו שישה לוחמים מגדוד 603. בנם של העותרים, סמ"ר בני קיקיס היה בניהם. מסכת אירועים שקדמה לאירוע טראגי זה, שעניינה חבלה שנחבל המנוח בכף ידו במהלך משחק עם חבריו לגדוד, הביאה את הוריו הכואבים, העותרים, לדרוש מרשויות הצבא למצות את הדין עם האחראים, לטענתם, לחזרתו של המנוח ליחידתו ולפעילות מבצעית למרות שידו הימנית היתה שבורה. דו"ח ועדת החקירה שמונתה בעקבות האירוע, קובע בין היתר, כי חוות דעתו של הרופא האורטופד שבדק את המנוח (המשיב 7), הועברה באמצעות מכשיר פקסימיליה לעוזר קצין הרפואה בפיקוד צפון (המשיב 5). הפקס התקבל כשהוא חסר חלק מהמלצותיו של המשיב 7 ואף כתב ידו של המשיב 7 אינו ברור בו. הדו"ח קובע, כי המנוח חזר ליחידתו שלושה ימים לפני המועד שהמליץ המשיב 7 וכי לא הופנה באופן מידי לרופא היחידה כפי שהיה ראוי לעשות. למעשה, מציין הדו"ח, המנוח כלל לא הופנה לרופא היחידה מאז חזר אליה. לטענת העותרים, בנם לא יכול היה להתגונן באמצעות נשקו כנגד התקפת המחבלים. המלצות ועדת החקירה שהוקמה לבחינת טענות הוריו של המנוח, ואימוצן ע"י גורמי הצבא, הן נושא עתירה זו. קצין רפואה ראשי (להלן: הקרפ"ר) החליט להעיר למשיב 7 בגין ניהול לקוי של רשומה רפואית. כמו כן, החליט להעיר הערה מקצועית למשיב 7 על-כך שלא אבחן את אופי החבלה בידו של המנוח. עם זאת, קבע הקרפ"ר, כי גם בהנחה שהמנוח סבל משבר שלא אובחן ע"י המשיב 7, הרי שהמלצתו הרפואית ניתנה על סמך שיקול דעתו הקליני כמומחה לכף היד, וכי הטיפול שהומלץ על ידו תאם בכל מקרה גם לאבחנה של שבר. באשר למשיב 5 מצא הקרפ"ר פגם בהתנהלותו, בכך שהסתמך על רשומה רפואית לקויה והעיר לו על כך שהתבסס על נתונים חלקיים בעת החלטה רפואית, ולא התייעץ ישירות עם הרופא המומחה אשר חוות דעתו היתה בלתי קריאה. כמו כן, הנחה הקרפ"ר לשנות את טופס ההפניה לרופא, כך שטעויות דומות לא תשנינה. העותרים מבקשים מבית המשפט כי יורה על הדחה מתפקידו של המשיב 5 אשר הורה על חזרתו של המנוח ליחידה וכן כי יורה על פתיחה בהליכים משפטיים נגד המשיב 5 והמשיב 6 - מפקדו של המנוח.

דיון משפטי:

כב' הש' ע' ארבל:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.