מנהלי/מהי מדת ההתערבות בהחלטות התביעה הצבאית/עליון
עובדות וטענות:
בפברואר 2002, תקפו מחבלים מוצב של צה"ל בגזרת בנימין. בעקבות התקיפה נהרגו שישה לוחמים מגדוד 603. בנם של העותרים, סמ"ר בני קיקיס היה בניהם. מסכת אירועים שקדמה לאירוע טראגי זה, שעניינה חבלה שנחבל המנוח בכף ידו במהלך משחק עם חבריו לגדוד, הביאה את הוריו הכואבים, העותרים, לדרוש מרשויות הצבא למצות את הדין עם האחראים, לטענתם, לחזרתו של המנוח ליחידתו ולפעילות מבצעית למרות שידו הימנית היתה שבורה. דו"ח ועדת החקירה שמונתה בעקבות האירוע, קובע בין היתר, כי חוות דעתו של הרופא האורטופד שבדק את המנוח (המשיב 7), הועברה באמצעות מכשיר פקסימיליה לעוזר קצין הרפואה בפיקוד צפון (המשיב 5). הפקס התקבל כשהוא חסר חלק מהמלצותיו של המשיב 7 ואף כתב ידו של המשיב 7 אינו ברור בו. הדו"ח קובע, כי המנוח חזר ליחידתו שלושה ימים לפני המועד שהמליץ המשיב 7 וכי לא הופנה באופן מידי לרופא היחידה כפי שהיה ראוי לעשות. למעשה, מציין הדו"ח, המנוח כלל לא הופנה לרופא היחידה מאז חזר אליה. לטענת העותרים, בנם לא יכול היה להתגונן באמצעות נשקו כנגד התקפת המחבלים. המלצות ועדת החקירה שהוקמה לבחינת טענות הוריו של המנוח, ואימוצן ע"י גורמי הצבא, הן נושא עתירה זו. קצין רפואה ראשי (להלן: הקרפ"ר) החליט להעיר למשיב 7 בגין ניהול לקוי של רשומה רפואית. כמו כן, החליט להעיר הערה מקצועית למשיב 7 על-כך שלא אבחן את אופי החבלה בידו של המנוח. עם זאת, קבע הקרפ"ר, כי גם בהנחה שהמנוח סבל משבר שלא אובחן ע"י המשיב 7, הרי שהמלצתו הרפואית ניתנה על סמך שיקול דעתו הקליני כמומחה לכף היד, וכי הטיפול שהומלץ על ידו תאם בכל מקרה גם לאבחנה של שבר. באשר למשיב 5 מצא הקרפ"ר פגם בהתנהלותו, בכך שהסתמך על רשומה רפואית לקויה והעיר לו על כך שהתבסס על נתונים חלקיים בעת החלטה רפואית, ולא התייעץ ישירות עם הרופא המומחה אשר חוות דעתו היתה בלתי קריאה. כמו כן, הנחה הקרפ"ר לשנות את טופס ההפניה לרופא, כך שטעויות דומות לא תשנינה. העותרים מבקשים מבית המשפט כי יורה על הדחה מתפקידו של המשיב 5 אשר הורה על חזרתו של המנוח ליחידה וכן כי יורה על פתיחה בהליכים משפטיים נגד המשיב 5 והמשיב 6 - מפקדו של המנוח.
דיון משפטי:
כב' הש' ע' ארבל:
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.