האירועים שיעשו את השבוע הבא

בשבוע הבא צפוי להתגבר זרם האירועים של החברות הגדולות במשק. התחום הבטחוני מול הפלשתינאים ימשיך להעסיק אותנו, ובזירת המאקרו צפוי להתפרסם מדד המחירים לחודש ינואר
חזי שטרנליכט |

בשבוע הבא צפוי להתגבר זרם האירועים של החברות הגדולות במשק. בזירת המאקרו לא צפויים אירועים מרשימים, מעבר למדד המחירים לצרכן בישראל (ינואר). התחום הבטחוני מול הפלשתינאים ימשיך להעסיק אותנו, ולפחות עשוי להניב כותרות עסיסיות מצד הפוליטיקאים, המצויים בעיבה של מערכת הבחירות.

יום ראשון 12/02/06

היום יערכו בכירי בנק המזרחי מסיבת עיתונאים להשקת תפיסת הבנקאות הייחודית של מזרחי-טפחות.

יום שני 13/02/06

One1 תכריז רשמית על קבלת הנציגות הרשמית בישראל של חברת ה- CRM (ניהול קשרי לקוחות) – Saleforce.com, אותה הקים מארק בניוף, לשעבר בכיר באורקל העולמית.

פורום ה-CFO המאגד את סמנכ"לי הכספים של החברות הגדולות במשק. האירוע, במעמד הצמרת הכלכלי בקיבוץ שפיים. במהלכו יוענק אות ראש הממשלה לעידוד הצמיחה לגופי ממשל שנבחרו ע"י וועדת האות בראשות אילן כהן, מנכ"ל משרד רוה"מ ונגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO.

חברת הנדל"ן אוסיף אביב תציג היום את האסטרטגיה שלה לשנה הקרובה. יו"ר החברה דורון אביב יסביר מה הוא מתכנן בתחום הבינוי בקרוב.

יום שלישי 14/02/06

הלמ"ס תפרסם את החשבונות הלאומיים של ישראל במחצית השנייה של 2005.

קסלמן וקסלמן PwC ו-Risk Modules עורכים כנס בנושא "סיכונים תפעוליים – אתגרי היישום בארגון גדול". הכנס יערך במלון דן תל-אביב.

יום רביעי 15/02/06

הלמ"ס תפרסם בירושלים את מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר. יהיה מעניין לראות כיצד נפתחה השנה בהיקפי האינפלציה. המדד עשוי לתת אינדיקציה לפעולות עתידיות של הנגיד פישר.

הבורסה לני"ע בתל אביב מכנסת את "מועדון המוסדיים". צפויות מצגות של חברות מובילות כמו: ליפמן, אלביט מערכות, נייס מערכות, וגיוון אימג'ינג. שאול (סם) ברונפלד, וד"ר יוסי ורדי.

ענקית התוכנה מיקרוסופט תשיק את חבילת ה-CRM החדשה שלה בארץ. לשם כך מגיע לביקור, אורלנדו איילה, סגן נשיא בכיר במיקרוסופט קורפ ומנהל עולמי של תחום הפתרונות העסקיים במיקרוסופט.

כנס ההשקה של Microsoft Dynamics CRM 3.0 ייערך היום בגני התערוכה בתל אביב. המוצר החדש מבית מיקרוסופט המאפשר ניהול קשרי לקוחות בארגונים קטנים וגדולים. בהשתתפות אורלנדו איילה, סגן נשיא בכיר במיקרוסופט.

יום חמישי 16/02/06

מדד התחלות הבנייה החדשות בארצות הברית צפוי להתפרסם היום. נתונים אפשריים על גודלה של "בועת הנדל"ן" בארה"ב עשויים להחשף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum
מאקרו כלכלה

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית

ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות 

מנדי הניג |

בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?   


איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.

למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.

מה מייצר את הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.

מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.