ולפעמים החגיגה דועכת
אני מודה שהופתעתי. אחרי ההתפטרות של נתניהו - השוק היכה את כולם בתדהמה והתאושש במהירות. ההפסד של פרס לפרץ, שטרף את הקלפים במפלגת העבודה, לא השפיע במיוחד על הבורסה. ואחרי שראש הממשלה שרון קיבל פעמיים שבץ והיא לא נפלה, חשבתי לעצמי, נו - מה הסיכויים שהחמאס, חסר ניסיון בפוליטיקה, שיצא ממעגל הפיגועים, יעשה לבורסה התל אביבית?
ובכן, כמו שאומר דליק: מסתבר שטעיתי. הבורסה לא נשברה מהחמאס, אבל היא, בואו נגיד זאת בעדינות: מעלה גירא. כמה קיבות יכולות להיות לבורסה במזרח התיכון? גם אם כולן עשויות מפלדה יצוקה, הרבה שכמות האירועים ששינו באופן אסטרטגי את המציאות הובילו את השוורים התל אביביים לעצור ולשבת על הגדר.
אנחנו בעיצומו של יום המסחר השמיני לאחר נצחון החמאס. לא רק שהמדדים איבדו כ-4% מערכם, אלא שהם איבדו את המגמה, את הכיוון. אין יותר להט, לשום צד. דשדוש ומחזורים שנעים בין תקווה לאכזבה. הפעם זה באמת נראה כמו תקופה של חוסר וודאות, מונח כל כך שגור בפה עד שהוא הופך לקלישאה.
אז הנה הגורמים המכבידים בקוקטייל הרכיבים המקשה את אווירת המסחר באחד העם. אנחנו נצרף בעבורכם לכל גורם את ה"מיני תחזית" שלנו, עם התסמינים והתרופה.
שם המחלה: "ממשלת החמאס". זהו הגורם המתהווה לו ממתינים כעת בבורסה הוא הרכבת ממשלת החמאס. כן, הכדור בידיים של הפלשתינאים. ולא סתם בידיים של פלתשינאים רגילים - אלא של הזרוע המדינית בארגון טרור. לא להיט גדול, אבל "זה מה יש". התסמינים: בחילות, הקאות, חשש כבד מהתנגשות עם קיצונים. התוצאות בשוק: דשדוש, חוסר כיוון, ירידות וחשש לפריצות קוי תמיכה.
התרופה? לחץ בינלאומי מאסיבי שמוביל את החמאס להקמת ממשלה יחסית פרגמטית עם הפת"ח. לבסוף ההלם מתעכל והבורסה חוזרת לחגיגת הבחירות הפנימית שלנו. החמרה במצב? החמאס במסלול התנגשות, כאוס בשטחים. כספים לא מועברים ומצב משברי מתמשך מול הפלשתינאים גורמים לבהלת משקיעים ובריחת כספים משוק ההון.
שם המחלה: "משבר הגרעין האיראני". עלולה להתפרץ משום מקום. לילה אחד אתה פותח טלוויזיה ולהק מפציצים אמריקנים מעל שמי טהראן מחפש את אתרי הגרעין של הפרסים. החיזבאללה עלול להגיב בקטיושות בכל גבול הצפון. הטרור הפלשתיני עלול להתפרץ במקביל. התוצאות בשוק: הלם אפילפטי, שבץ, התקף לב. נפילות חדות במדדים המובילים.
התרופה? להתפלל שלא להיות בלונג בפנים ביום שזה קורה. עם טיפול הרגעה מאסיבי מצד אולמרט ופישר, צפויה להכנס הבורסה לאשפוז אצל פרופ' אורגלר וסם ברונפלד. במקרי קיצון ייתכנו הפסקות מסחר בהתאם לתקנון הבורסה. החמרה במצב? האירנים מכינים הרבה תגובות טרור קשות שמסבכות את האווירה וחלה התדרדרות בטחונית בכל האיזור. הטיפול המהיר שנעשה לבורסה לא משנה את תמונת המצב בכללותה.
שם המחלה: "בחירות 2006". הציבור מתבלבל מהמגוון ונוצרים שלושה גושים לא ברורים של מפלגות: ליכוד-קדימה-עבודה. ההליכה אל הנשיא מובילה יריבים פוליטיים מרים שלא מייצרת תחושה של יציבות. תרחיש אמצע הדרך, עשוי שלא להפיל את אי הוודאות עם תום הכרעת המצביע בקלפי.
התרופה? המנהיג הנבחר מרכיב במהירות יחסית קואליציה יציבה ואופטימית. החמרה במצב? לא סביר. אבל בכל מקרה יש כאן בחירות בכל שנתיים. אז בעוד פרק זמן לא מוגבל במיוחד נמצא את עצמנו שוב נבחנים על השאלה: ליכוד, קדימה, עבודה.
אז עם שלוש מחלות שכאלה המתנוססות מעל לראשה של הבורסה התל אביבית, פלא שקשה להמריא בכיוון ברור. 2006 נפתחה ברגל שמאל. שני שינויים חמורים התרחשו כאן: אנחנו לא ממשיכים עם אריק, והאיסלאמים מגבירים את האחיזה שלהם באיזור. זה מה שיש, זה לא נראה מלהיב, ועד שלא תגענה חדשות טובות בטווח הקרוב, תחושת הכבדות הזאת תשרה מעל המשקיעים בבורסה המקומית.

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?
איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.
למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.
מה מייצר את
הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות
טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".