ממשיך לרדת: ההסכם עם איראן דוחף את מחיר הנפט לגבול ה-50 דולר

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט ממשיך לרדת זה היום השני ברציפות אל מחיר של 51.3 דולר לחבית. פרט לחתימת ההסכם עם איראן שככל הנראה תגרום בטווח הקצר להצפה של שוק הנפט העולמי בזהב השחור, מחקר חדש של התפוקה בארה"ב לוחץ על הנפט כלפי מטה.

המחקר של חברת Genscape מצביע על כך שמתחיל להצטבר מלאים של נפט בכל מיני חלקים בארה"ב, בעיקר במדינות הדרומיות שאחראיות על התפוקה שלו. הדוח מגיע לאחר שאתמול, דוח המלאים השבועי הראה כי מלאי הנפט הגולמי דווקא ירד ב-4.3 מיליון חביות נפט בשבוע האחרון.

בתוך כך, מזקקות הנפט בארה"ב הגיעו לקצב שיא השבוע בארה"ב. המידע הזה מצביע על כך שהדרישה לנפט בארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם נותרה גבוהה. המלאים הגדולים בארה"ב שהגיעו לשיא בתחילת השנה הופכים, עם הכניסה לחודשי הקיץ, לשיאים בזיקוק הנפט. 

מחוץ לארה"ב והמזרח התיכון, חדשות נפט הגיעו היום מכיוון בריטניה, כאשר שדה הנפט העיקרי שלה, בוזארד (Buzzard oilfield) נסגר היום בעקבות בעייה באספקת החשמל לאזור. השדה מספק מדי יום בין 170 אלף ל-180 אלף חביות ליום לאירופה. 

מאז השיאים המקומיים במחירי הנפט בחודש יוני האחרון, מחירי הנפט ירדו בכ-15%.  על פי האנליסטים לנפט של ארגון המדינות המייצאות נפט, קיים בעולם כרגע יתר היצע בסך של 2.5 מיליון חביות ליום. היצע שאמור לגדול באופן משמעותי עם ה כניסה של איראן לשוק ויצמח לכדי 3 מיליון חביות ליום. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".