בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.

החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.

בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש. 

מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).

• "מחירי הדירות ימשיכו לרדת"
• המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד

עיקרי התוצאות

מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.

ענף התשתיות בישראל הוא ה״אליה וקוץ בה״ של הבורסה. מצד אחד כדי שישראל תצמח ותגדל היא חייבת להשקיע בתשתיות, היא מוציאה מיליארדים על הרחבת כבישים, בניית מחלפים, מרכזים ציבוריים ואת כל הכספים האלה היא שופכת לחברות ביצוע שיכולות לקצור פירות עסיסיים מהפעילות בענף. הדגש הוא על ״יכולים״ כי כמו שהתחלנו ואמרנו התחום הזה הוא מסורבל, מלא חסמים ותלוי בגחמות של כל פקיד זוטר במשרד ממשלתי. 

מצד אחד, האוכלוסייה גודלת, אנחנו מסתכלים על ה-10 מיליון תושבים מלמעלה והצפי הוא שנוסיף לפחות עוד 3 מיליון לקראת 2040. לכן הצורך בשדרוג מערכות תחבורה, מים והאנרגיה הוא קריטי והוא הולך לגדול מכ-2.5-3 אחוזים מהתל״ג לכ-4-5 בהמשך. אבל הקצב לא משביע רצון. פרויקטים גדולים נתקעים שוב ושוב מול בירוקרטיה מעצבנת, הליכים תכנוניים ממושכים, ועד שסוף סוף יש אישור מלמעלה צצים מפגינים שצועקים על פגיעה בסביבה-בנוחות-בנגישות וכן הלאה. וכשהם מתרצים מגיע הטיל התורן ומשבית את כל הפרויקט לשבועות עד חודשים. 

התוצאה היא שמגה-פרויקטים, מכבישים ורכבות ועד מתקני התפלה - מתעכבים, חורגים מלוחות הזמנים והתקציבים. חברות הביצוע נאלצות לשלם קנסות או להגרר למשפטים מנהליים. זה מה שהקנה לחברות התשתיות את החשדנות מצד השמקיעים. למרותמ שיש להן פוטנציאל הכנסות עצום, אפשר לומר מהגדולים ביותר במגזר התעשייתי-יצרני, הסיכון גבוה בהתאם והתזרים לא יציב.

בתוך כל זה פועלת שפיר - שפיר הנדסה  , שנחשבת לאחת השחקניות המרכזיות בענף. החברה, בשליטת ארבעת האחים שפירא, פעילה בתחומי התעשייה, התשתיות, הזכיינות, הנדל"ן והשילוח. היא מבצעת פרויקטים בהיקפים של מיליארדים, בהם קווי רכבת קלה, מחלפים, מגה-כבישים ופרויקטים בתחום הדיור המוגן. לצד היתרון לגודל שיש לה והניסיון שצברה, היא מתמודדת עם כל ״פגעי הענף״.

• שפיר הנדסה: ההכנסות ברבעון עלו ב-22% ל-1.37 מיליארד שקל
• שלום שי חיפש את הבורסה, ומצא את שפיר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שפיר מצאה את עצמה לאחרונה בלב סערה סביב פרויקט "ג'נרי 3" שבקריית הממשלה החדשה בירושלים. הפרויקט בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל אמור לרכז אלפי עובדי מדינה תחת קורת גג אחת, אבל נקלע לעיכובים משמעותיים. משרד האוצר הודיע שלא סביר ששפיר תעמוד ביעד שנקבע לאוגוסט 2027, והטיל עליה קנס של 25 מיליון שקל בגין "כשל ניהולי". באוצר טענו לשורה של מחדלים בקבלת היתרים ובקידום מול הרשויות, בעוד שבשפיר האשימו את המלחמה המתמשכת והגיוס הנרחב של אנשי מפתח למילואים. סביב הפרויקט, שבו הובטח לה מענק הקמה של 402 מיליון שקל, יש עוד דין ודברים בין שפיר למדינה.