הבינלאומי: הושגו הסכמות עם הוועד בקשר לתכנית פרישה מוקדמת

יפרשו עד 180 עובדים אשר יהנו מפיצויים מוגדלים בעד 170%, בנוסף העובדים יקבלו מענק בגובה שכר חודשי ומשך הזמן הנדרש לקבלת קביעות יוארך
ערן סוקול | (4)

הבנק הבינלאומי -1.31%  דיווח אתמול לאחר נעילת המסחר בבורסה כי אושרו הסכמות בין הבנק לבין הוועד בעניין תכנית פרישה מרצון של עד 180 עובדים ושינוי הסכמי העבודה בבנק. בין היתר, הוסכם כי הפורשים יקבלו פיצויים מוגדלים בשיעור של עד 170%, משך הזמן הנדרש לקבלת קביעות יוארך והעובדים יקבלו מענק בגובה שכר חודשי. הנהלת הבנק לא צופה השפעה מהותית כלשהי על תוצאותיו הכספיות.

לפי הדיווח של הבנק בניהולה של סמדר ברבר-צדיק, הבנק יציע תכנית פרישה מרצון לכ-130 עד 180 עובדים, כאשר ההטבות שיוצעו בתכנית, כתלות בוותק העובדים, יוגבלו לפיצויים מוגדלים בשיעור של עד 170%.

עוד הסכימו הצדדים על שינוי הסכמי עבודה בבנק, באופן בו תוארך תקופת הניסיון (זמניות של עובדים) לארבע שנים, יבוטל הצורך באישור הוועד למבצעי שיווק מחוץ לסניף או מחוץ לשעות העבודה וניתן יהיה להמיר ימי מחלה לימי חופשה בעת פרישה לגמלאות, בהתאם לניצול בפועל.

כמו כן, הוסכם כי הבנק ישלם לעובדים מענק, בגובה של עד משכורת אחת, כאשר חלק מהתשלום מותנה בהתקדמות היקף הפרישה המוקדמת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה לוי 10/01/2019 03:13
    הגב לתגובה זו
    בחברת החשמל אנשים פרשו מרצון ושלא מרצון וקיבלו 120% אתם מקבלים 170% איזה כייף לכם
  • 2.
    שולתתתתת 09/01/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
    מדוע הועד ויתר על פיצויים גבוהים יותר?
  • הרצל 09/01/2019 12:58
    הגב לתגובה זו
    הכוונה 170% מעבר ל-100% הרגיל.
  • 1.
    רמי 09/01/2019 09:52
    הגב לתגובה זו
    לא מציע לפרוש אם אתם לא בטוחים איפה תעבדו לאחר הפרישה ובאילו תנאים.גם כשהפיצויים המוגדלים מפתים.בעיקר אם אתם מעל גיל 35-40.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').