הבינלאומי: הושגו הסכמות עם הוועד בקשר לתכנית פרישה מוקדמת

יפרשו עד 180 עובדים אשר יהנו מפיצויים מוגדלים בעד 170%, בנוסף העובדים יקבלו מענק בגובה שכר חודשי ומשך הזמן הנדרש לקבלת קביעות יוארך
ערן סוקול | (4)

הבנק הבינלאומי 0.54%  דיווח אתמול לאחר נעילת המסחר בבורסה כי אושרו הסכמות בין הבנק לבין הוועד בעניין תכנית פרישה מרצון של עד 180 עובדים ושינוי הסכמי העבודה בבנק. בין היתר, הוסכם כי הפורשים יקבלו פיצויים מוגדלים בשיעור של עד 170%, משך הזמן הנדרש לקבלת קביעות יוארך והעובדים יקבלו מענק בגובה שכר חודשי. הנהלת הבנק לא צופה השפעה מהותית כלשהי על תוצאותיו הכספיות.

לפי הדיווח של הבנק בניהולה של סמדר ברבר-צדיק, הבנק יציע תכנית פרישה מרצון לכ-130 עד 180 עובדים, כאשר ההטבות שיוצעו בתכנית, כתלות בוותק העובדים, יוגבלו לפיצויים מוגדלים בשיעור של עד 170%.

עוד הסכימו הצדדים על שינוי הסכמי עבודה בבנק, באופן בו תוארך תקופת הניסיון (זמניות של עובדים) לארבע שנים, יבוטל הצורך באישור הוועד למבצעי שיווק מחוץ לסניף או מחוץ לשעות העבודה וניתן יהיה להמיר ימי מחלה לימי חופשה בעת פרישה לגמלאות, בהתאם לניצול בפועל.

כמו כן, הוסכם כי הבנק ישלם לעובדים מענק, בגובה של עד משכורת אחת, כאשר חלק מהתשלום מותנה בהתקדמות היקף הפרישה המוקדמת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה לוי 10/01/2019 03:13
    הגב לתגובה זו
    בחברת החשמל אנשים פרשו מרצון ושלא מרצון וקיבלו 120% אתם מקבלים 170% איזה כייף לכם
  • 2.
    שולתתתתת 09/01/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
    מדוע הועד ויתר על פיצויים גבוהים יותר?
  • הרצל 09/01/2019 12:58
    הגב לתגובה זו
    הכוונה 170% מעבר ל-100% הרגיל.
  • 1.
    רמי 09/01/2019 09:52
    הגב לתגובה זו
    לא מציע לפרוש אם אתם לא בטוחים איפה תעבדו לאחר הפרישה ובאילו תנאים.גם כשהפיצויים המוגדלים מפתים.בעיקר אם אתם מעל גיל 35-40.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים