הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.

ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח

ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה

לצד התחזיות האופטימיות, חשוב לזכור כי מספר גורמים עשויים להעיב על התוצאות בהמשך השנה. התחרות בשוק האשראי מתגברת, בין אם מדובר בכניסה של שחקנים חדשים כמו חברות כרטיסי האשראי שמרחיבות את היקף ההלוואות הצרכניות ומתחילות להציע חשבון חוץ בנקאי. אמנם מדובר בהשפעה שתיקח זמן להבשיל, אך הבנקים לא יכולים להתעלם ממנה.

גם בצד הרגולטורי מצטברים לחצים שיכולים לפגוע ברווחיות הבנקים. לצד דרישות המפקח להקצות משאבים להקלות ללקוחות שנפגעו במלחמה והגבלות על חלוקת דיבידנדים, הממשלה כבר החילה מס זמני על רווחי יתר, תוספת של 6% למס החברות בשנים 2024-2025, וברקע השיח סביב "רווחי העתק של הבנקים" הסיכון להתערבות נוספת נותר על השולחן.

גם שוק הנדל"ן ממשיך להוות מקור לסיכון עבור המערכת הבנקאית. הירידה בפעילות הרכישות מורגשת, בין היתר, בירידה בביקושים להלוואות מסוג 90/10 לרכישת דירות חדשות, מודל שהיה מנוע צמיחה משמעותי בשנים האחרונות. אם המגמה תימשך, היא עלולה לפגוע בהיקפי האשראי לדיור ובפרט בתיקי המשכנתאות החדשים. בנוסף, ירידות מחירים בשוק הדיור, אם יתרחשו, עשויות להוביל לפגיעה בביטחונות, לגידול בהפרשות להפסדי אשראי, ואף להשפעה רוחבית על תיקי האשראי העסקיים של יזמים וקבלנים.

האם הכל מגולם?

הדוחות הקרובים צפויים להיות חזקים ולשקף רווחיות גבוהה על רקע סביבת ריבית תומכת, כלכלה שעדיין צומחת ורוח גבית מהשוק. המשקיעים הזרים המשיכו לרכוש מניות בנקים בחודשים האחרונים, מה שתמך בזינוק של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה. עם זאת, צריך לזכור שהציפיות כבר בשיא, והמכפילים על ההון, שבמשך שנים היו מתחת ל-1, חצו אותו וכבר חלק מהבנקים נסחרים ב-1.5 על ההון. זה לא בהכרח אומר שהמניות יקרות, שכן הקשר בין השווי לבין ההון התנתק בשנה וחצי האחרונות, אבל זה כן אומר שהשוק מצפה להמשך שיפור והמשקיעים רגישים יותר לדברים הקטנים ברמות הנוכחיות.

ומה עם מניות הביטוח?

גם מניות הביטוח נהנו מהרוח הגבית של שוק ההון מתחילת השנה, והדוחות הקרובים צפויים לשקף רבעון חזק נוסף. ברקע, עליות חדות בשוקי המניות בישראל ובעולם תרמו לתשואות גבוהות בתיקי הנוסטרו של חברות הביטוח, לצד פעילות ליבה שנותרה יציבה, בעיקר בתחומי הבריאות, הפנסיה והחיים.

על פי טבלת הנתונים לרבעון הראשון, חמשת הגופים הגדולים, הפניקס, הראל, מגדל, כלל ומנורה, הציגו תשואות להון גבוהות במיוחד, שהגיעו עד 22%. מבחינת מכפיל ההון, החברות מתומחרות בממוצע גבוה יותר מהבנקים, אך כלל ומגדל נותרו עם מכפיל יחסית נמוך למרות רווחיות דו-ספרתית.

אחרי רבעון ראשון חיובי, ולפי ההערכות גם רבעון שני לא פחות טוב, עולה השאלה עד מתי הגאות תימשך. הרווחים הגבוהים במגזר ניזונים בין היתר מהתיק הפיננסי, קרי מהעליות בשוק ההון, כך שכל תיקון במדדים או ירידה במחזורי המסחר עשויים להשפיע ישירות על השורה התחתונה. נוסף על כך, גם כאן קיימים סיכונים רגולטוריים, סביב פיקוח הדוק יותר על דמי ניהול, עמלות והחזקות לא סחירות, בנוסף על דיונים מחירי הביטוח.

בשורה התחתונה, המשקיעים מצפים לדוחות חזקים אבל ישימו לב גם לפרטים הקטנים: מדיניות דיבידנד, גידול בתשואה ואולי אפילו רמזים לצעדים אסטרטגיים חדשים.

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.

• הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
• המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח

ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.

ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח

ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

• הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
• המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה