הגדה השניה של ים המלח: רווחי חברת האשלג הירדנית זינקו ב-2011 ב-84% ל-423 מ' ד'
חברת האשלג הירדנית, המתחרה של כיל מהגדה השניה של ים המלח ואחת מיצרניות האשלג הגדולות בעולם דיווחה על זינוק של 84% ברווחיה בשנת 2011 ל-299 מיליון דינר ירדני שהם כ-423 מיליון דולר. הזינוק החד ברווחי החברה נבעו מהזינוק בביקושים הגלובליים לדשנים בשנה החולפת לעומת שנת 2010, כך עולה מדיווח ברויטרס.
עוד עולה מהדוחות למחזיקי המניות של החברה הירדנית שהגיעו לידי רויטרס כי הרווח התפעולי של החברה הירדנית עלה ב-28% לעומת שנת 2010 והסתכם ב-720 מיליון דינר שהם כמיליארד דולר.
יצרנית האשלג הישראלית דיווחה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה כי הרוויחה 1.14 מיליארד דולר ,עלייה של 46% לעומת 9 החודשים הראשונים של 2010. האנליסט גיל בשן מ-IBI מעריך כי גם ברבעון הרביעי צפויה החברה לדווח על גידול דומה או גבוה במקצת ברווחים ביחס לרבעונים הקודמים, כך שהצמיחה השנתית ברווחיה תהיה סביב 50%.
האנליסט מציין כי המחיר ההמוצע לטון אשלג שמכרה כיל עמד על 486 דולר לטון ברבעון השלישי, וניתן להניח שגם ברבעון הרביעי נשמרה אותה רמת מחירים כך שבסיכום שנתי ניתן להניח שהצמיחה ברווחיות החברה הישראלית תישמר. לדבריו, מחירי האשלג בחוזים של כיל ושל ירדן - דומים.
- 1.כיל גנבים ובכינים (ל"ת)xxxxxxxx 16/02/2012 20:10הגב לתגובה זו
- לחמור מת יאפשר לעשות החיאה כי הוא כבר מת (ל"ת)55 19/02/2012 10:55הגב לתגובה זו
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
