ההודעה הדרמטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לפטר את ראש השב"כ רונן בר מטלטלת את המערכת הפוליטית והביטחונית בישראל. בר זומן לפגישה דחופה, שם הודיע לו נתניהו כי יעלה לממשלה הצעת החלטה לסיים את תפקידו "בשל חוסר אמון מתמשך שהלך וגבר". האירוע הזה, שמגיע לאחר פיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, מעלה שאלות רבות ומציקות לגבי הפוליטקאים ובכירי המערכת הביטחונית שלנו, אבל אנחנו נשאל שאלה אחת - האם זה עשוי להשפיע על הבורסה?

פיטורי בר במישור הביטחוני והפוליטי בהמשך לפיטורי גלנט, פרישת הרצי הלוי ופיטורי היועמשית, הם רעידת אדמה בזירה הפוליטית, מדינית. אנחנו נמצאים במצב של חוסר אמון מוחלט בין "שני צדדים" - צד אחד טוען ומאשים את הצד השני, צד שני מאשים את הצד הראשון - כולם מאשימים, צועקים, צווחים ובדרך קורעים את העם לשניים. זה החשש הגדול של הבורסה. אי הוודאות של היום שבו נצטרך להתמודד גוש מול גוש עלול להוביל לטלטול גדול במדינה. נזכיר שוב שהרפורמה-מהפכה-הפיכה משפטית היתה הגורם לירידות בבורסה בעוד שדווקא בזמן המלחמה השוק עלה. השוק לא אוהב אי וודאות, וכשלא יודעים מה יהיה, לאן הולכים מכאן, מה קורה עם השסע הפנימי?  - בורסה מאבדת גובה. 

היא חוששת מבריחה של זרים, חוששת מבריחה של הייטקיסטים, חוששת מהורדת דירוגים של חברות אשראי. זה היה, אבל זה לא המצב כעת. כולם יודעים שיש עזיבה - טפטופים של הייטקיסטים, אבל הכלכלה חזקה, אנחנו אחרי הישגים מרשימים בזירה הצבאית, הזרים חזרו לכאן. חברות דירוג האשראי כבר הורידו דירוג ומכאן כנראה אפשר דווקא לעלות.

יש הרבה אי וודאות - המשך המלחמה, החזרה לצפון (היא כבר מעל 50%), הוצאות הביטחון והכלכלה, אבל הכלכלה, הפירמות והנתונים בכלל - מאקרו ומיקרו חזקים. זה מה שהוביל את הבורסה לזינוקים בשנה שעברה ולעליות מרשימות גם מתחילת השנה, וכן - האיום הגדול עליה הוא הקרע הפנימי. אלא שלגבי פיטורי רונן בר, אין כאן באמת חדשה. זה באוויר תקופה ממושכת, זה היה די ידוע. לא משנה אם אתם מסכימים לפיטורים או לא מסכימים, לא משנה מה האג'נדה שלכם, האג'נדה של עולם ההשקעות והבורסה היא פשוטה - בורסה מגלמת את העתיד, את הציפיות, היא מעריכה מה יהיה וכל שינוי בהערכה הוא זה שמשפיע ליה.

• אחרי תצהיר ראש השב"כ: פורום העסקים מגבה את רונן בר
• בצל הדחת היועמ"שית? עלייה של 50% בהתעניינות להוצאת כספים לחו"ל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפיטורים הוערכו לכן אין כאן חדשות ולא צפויה השפעה דרמטית על המחירים , אם כי, אם זה יוביל לאירועים נוספים זה כן יכול להתפתח למצב חדש ולא ידוע ולהשפיע על הבורסה. כפי שזה נראה כעת, לפיטורים לא אמורים להיות השלכות גדולות על המסחר בבורסה. הבורסה שלנו תושפע בבוקר ממה שקורה בשווקים במזרח, מהציפיות לפתיחה בוול סטריט ומהדוחות הכספיים שמפורסמים כעת  - מניות הפיננסים: בנקים וביטוח מכים את השוק בתוצאות טובות והמניות מזנקות, גם הנדל"ן הצטרף בימים האחרונים, כן זה קרה גם ובמקביל לאירועים עם היועמשית ועם ההערכות שבר יפוטר וגם אחרי שראש שב"כ קודם האשים את ראש הממשלה ואיים עליו וזומן לחקירת משטרה. זה נשמע כמו סרט רע, אבל הבורסה כבר מגלמת את הרעשים האלו.  

אירוע מטלטל: משבר אמון ותקדים מסוכן

החלטת נתניהו לפטר את בר אינה עניין של מה בכך. ראש השב"כ הוא דמות מפתח במערכת הביטחון, והדחתו עדיין בזמן מלחמה – כשישראל נאבקת בחזיתות מרובות – נתפסת כצעד חריג ומסוכן. נתניהו הצדיק את המהלך בסרטון שפרסם לאחר הפגישה, וטען כי "בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך". הוא האשים את בר בכישלון ב-7 באוקטובר ובניהול "חקירות סרק" נגד לשכתו, כשהכוונה היא לפרשת "קטאר-גייט". גורמים בלשכתו הוסיפו כי "בר הילך אימים על הלשכה", וטענו שהחקירה היא ניסיון שלו להציל את כסאו.

המהלך הזה מגיע בהמשך למשברים קודמים, כמו פיטורי היועמ"שית, שהעצימו את תחושת חוסר היציבות בממשל. פיטורי בר עלולים להיתפס כניסיון של נתניהו לחסל שומרי סף שמאיימים עליו, במיוחד כשהחקירה נוגעת ישירות לסביבתו הקרובה. התגובות הפוליטיות לא איחרו לבוא: יאיר לפיד טען ש"נתניהו מפטר את בר רק בגלל חקירת קטאר-גייט", ויאיר גולן כינה זאת "מלחמה על מדינת ישראל". התנועה לאיכות השלטון הזהירה מפני "צעד מאפיונרי". כל אלה מציירים תמונה של משבר ממשלתי עמוק, שעלול להשליך על הכלכלה.

• כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
• אימקו חותמת על שת"פ גלובלי לפיתוח מערכת חכמה לניהול מנועי רכב קרבי
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%

הבורסה מגלמת תרחישים: סערה צפויה מראש?

הבורסה כבר לקחה בחשבון את האפשרות של פיטורים. המתיחות בין נתניהו לבר לא נולדה אתמול. כבר חודשים שדווח על חוסר אמון הדדי, במיוחד סביב חקירת "קטאר-גייט" והאחריות לכישלון 7 באוקטובר. בימים האחרונים לפני ההודעה, קולות בסביבת נתניהו רמזו על כוונתו לפטר את בר לאחר שניסיונות לשכנע אותו להתפטר כשלו ובכל זאת הבורסה עלתה. גם החשדות נגד לשכת נתניהו על קשרים עם קטאר – מדינה שנויה במחלוקת בישראל – עלו לכותרות כבר בפברואר 2025, כששב"כ פתח בבדיקה חריגה וגם הם לא גרמו לבורסה לרדת. זה לא אומר שהיא לא יכולה לרדת - היא בהחלט יכולה, אבל כנראה לא בגלל הפיטורים. הבורסה כבר לא זולה והגברה של אי וודאות וחוסר יציבות ממשלתית בהכרח יכולים לפגוע בה, אבל כדי שזה יקרה צריך משהו משמעותי הרבה יותר. 

כך או כך, תהליך הפיטורים זה לא זבנג וגמרנו. הדיון על הפיטורים יגיע לממשלה ביום רביעי הקרוב ועלול להיתקל בחסם משפטי – כפי שציין המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, שדרש "תשתית עובדתית מוצקה". כמו כן, בג"ץ צפוי להתערב ולעכב את המהלך, כפי שקרה בעבר במקרים דומים. זה אירוע מתגלגל ובינתיים הוא צפוי. 

המקרה עצמו: פרטים ותובנות ומה צפוי בהמשך?

ההחלטה לפטר את בר היא בהחלט עניין של חוסר אימון הדדי בין השניים. נתניהו טען שחוסר האמון בבר "הלך וגבר עם הזמן", והאשים אותו בכישלון המודיעיני של 7 באוקטובר ובניהול חקירות פוליטיות נגדו. בלשכתו טענו שבר "המציא חקירות סרק" כדי להגן על תפקידו, והזכירו את עמדתו מ-2023 שחמאס מורתע – עמדה שהתבררה כשגויה באופן טרגי. מנגד, תומכי בר, כולל 200 בכירים לשעבר בשב"כ שחתמו על עצומה בפברואר, טענו שהדחתו היא "ניסיון לטייח את קטאר-גייט" ו"סכנה לביטחון ישראל".

הפרשה עצמה מוסיפה שכבת סיכון נוספת. אם יתברר שיועצי נתניהו אכן קיבלו כספים מקטאר תמורת קידום אינטרסים, המשמעויות עלולות להיות חמורות. אך בשלב זה, החקירה נמצאת בראשית דרכה, והשוק נוטה להמתין להוכחות מוצקות לפני תגובה דרמטית. הסיכון האמיתי יגיע אם הפיטורים יובילו לתסיסה חברתית או משבר ביטחוני. מחאות המוניות, הפגנות - הם אלו שיכולים לקרוע את העם מבפנים ולהחזיר אותנו לתחילת-אמצע 2023. וזה הסיכון והאיום הגדולים על הבורסה.