הפתעה: הלמ"ס מעדכנת מעלה את תחזית הצמיחה ברבעון הראשון ל-1.7%
ישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה היום (א') את תחזית הצמיחה למשק ברבעון הראשון של השנה. מדובר בפעם השנייה שהלמ"ס מעדכנת מעלה את תחזית הצמיחה לרבעון, שכן האמדן הראשוני עמד על צמיחה של 0.8% בלבד, האמדן השני עמד על 1.3% וכעת כאמור המצב נראה טוב יותר עם שעור צמיחה של 1.7%. עם זאת, הייצוא הישראלי ממשיך להעיב עם ירידה מתמשכת, (ירידה של 13% רק בחודש יוני האחרון).
העלייה בתוצר ברבעון הראשון השנה משקפת עליות בהוצאה לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים קבועים וירידות ביצוא סחורות ושירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ובהוצאה לצריכה ציבורית. כך עולה מסיכום האומדנים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון 2016 המתבסס על נתונים חלקיים שהתקבלו עד עתה.
התוצר העסקי עלה ברבעון הראשון בשיעור של 0.8% (בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 3.3% ברבעון הקודם ושל 2.8% ברבעון השלישי של 2015.
הצריכה הפרטית רשמה ברבעון הראשון עלייה של 5%, שפירושה עלייה של 3% בהוצאה לנפש. זאת בהמשך לעלייה בהוצאה לנפש של 5.7% ברבעון הקודם ושל 8% ברבעון השלישי של 2015 בחישוב שנתי.
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד ובכלי תחבורה) עלתה ברבעון הראשון בשיעור של 14.6% (בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 11.5% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. העלייה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר עלייה של 1.9% בהשקעה בבנייה למגורים ועלייה של 4% בהשקעה במוצרי קניין רוחני. לעומת זאת, נרשמה ירידה של 16.1% בכלי תחבורה יבשתיים בחישוב שנתי, ירידה של 9.3% בהשקעות במכונות וציוד וירידה של 11.1% בהשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות.
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכנית השלום של טראמפ: החטופים ישוחררו תוך 72 שעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רונן מנחם, מזרחי טפחות: "בנק ישראל (והממשלה) יכולים להיות מרוצים. בהתאם להערכות שלנו מוקדם יותר השנה, המשק נמצא על פסי צמיחה משביעי רצון, אין חשש מהאטה רצינית ואין כעת צורך לנקוט מדיניות מרחיבה מעבר לנוכחית. מדובר בנתונים מעודדים. מעודד לראות כי הצריכה הפרטית גדלה 5% (אומדן קודם הצביע על עלייה של 4%)".
- 6.העצבני 17/07/2016 15:52הגב לתגובה זובכמה גדל חוב משקי הבית לבנקים?
- 5.תתווכחו או לא,הנדל"ן ההשקעה הטובה ביותר! (ל"ת)נדל"ן נדל"ן נדל"ן 17/07/2016 15:45הגב לתגובה זו
- ק 17/07/2016 16:21הגב לתגובה זוכנגד שוק הנדלן , בנקים שכבר לא מעוניינים כמו פעם.....עדיף לשים כסף בפק"מ.
- 4.ובריבית 2/3אחוז 17/07/2016 15:01הגב לתגובה זוהעתיק מהגויים והחליש את המשק
- 3.ק 17/07/2016 14:47הגב לתגובה זוהצמיחה הולכת ומתדרדרת כבר כמה שנים
- 2.אז למה הבורסה נרדמת ? (ל"ת)יופי של הפתעה 17/07/2016 14:31הגב לתגובה זו
- 1.שקר הלמ״ס 17/07/2016 14:23הגב לתגובה זועוד לא נתקלתי בדבר כזה סטייה של 100% ... נתונים לא אמינים בעליל איך ייצוא כזה נמוך וצמיחה גבוהה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
