מחלוקת עזה על השכר שמבקשים הנאמנים לחברת התשתיות א.מ.צ שמש
חדלות פרעון עו"ד ליזה חדש ורו"ח חן ברדיצ'ב מבקשים שכר טרחה של מיליוני שקלים כנאמנים בתיק חדלות הפרעון של קבוצת התשתיות א.מ.צ שמש. סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר, מאשרת את הבקשה בו ביום בהחלטה בת חצי שורה. בנק מזרחי נזעק וטוען: הבקשה הוגשה והאישור ניתן תוך הטעיה של בית המשפט ופגיעה בזכויות יסוד של הנושים. מה שהחל כבקשה שגרתית לכאורה, הפך לעימות משמעותי בו תדון טאובר מחר.
הנאמנים: חיוני למנוע את חילוט הערבויות
חדש וברדיצ'ב אומרים, כי מדובר ב"אחד מתיקי חדלות הפירעון המורכבים, רחבי ההיקף והרגישים ביותר שידע ענף התשתיות בישראל בעת האחרונה". בליבו עומדות ערבויות בנקאיות בסכום מצטבר של 131 מיליון שקל שהוציאה הקבוצה לטובת שורה של מזמיני עבודות ציבוריים וממשלתיים. על פי טבלה שבהמשך הבקשה, בין לקוחותיה של הקבוצה מצויים מפעלי ים המלח, מקורות, נת"ע, נתיבי ישראל, הרכבת ומשרד הבינוי והשיכון.
החברה "עוסקת מזה שנים רבות בתחום עבודות העפר ופיתוח התשתיות, ובכלל זה סלילה ושיקום כבישים, עבודות פיתוח, ניקוז וביוב, הקמת גשרים, סלילת מסילות רכבת ופרויקטים תשתיתיים נוספים. עיקר פעילותה מתבצע במסגרת פרויקטים המוזמנים על ידי מזמיני עבודות מרכזיים במשק, ובכללם מהמגזר הציבורי וחברות ממשלתיות, בפריסה ארצית".
שמש נכנסה להליכי חדלות פרעון בינואר השנה, וחדש וברדיצ'ב החלו בין היתר במגעים עם מנפיקי הערבויות: בנק מזרחי, בנק דיסקונט, הכשרה ביטוח, שלמה ביטוח, בסס"ח, כלל ביטוח, איילון, אובלי ערבויות ומלרן פרויקטים. השיקול המרכזי שלהם, נאמר בבקשה, היה "נטרול ומניעת הסכנה המוחשית והמיידית של חילוט הערבויות, אשר ריחפה מעל החברות עם קריסתן". הן פעלו בהיקף נרחב מול מזמיני העבודות כדי להבטיח את המשכן, כך שהערבויות לא ימומשו. יעד זה הושג, אך הליך ההבראה עתיד להימשך עד 2030, נאמר בבקשה.
"מניעת חילוטן של הערבויות, והשבתן ההדרגתית למנפיקים, היא אינה אירוע המתרחש מעצמו. זוהי תוצאה ישירה של ניהול משברים אקטיבי, יומיומי, החורג לחלוטין מפעולות שגרתיות בתיקי חדלות פירעון 'סטנדרטיים'" - ומכאן הבקשה לשכר טרחה תמורת פעילות זו, אשר ישולם בידי הנושים בהתאם לפרויקטים.
השניים מבקשים שכר מדורג: אם שכר הטרחה הבסיסי (בלי קשר לערבויות) יהיה עד 6 מיליון שקל, יקבלו חדש וברדיצ'ב שכר נוסף של 6% בגובה כל ערבות שתוחזר; על כל מיליון שקל נוספים, יופחת השכר הנוסף בנקודת האחוז, אך בכל מקרה יקבלו לפחות 3%. מאחר שלא ניתן לדעת כמה יהיה שכר הטרחה הבסיסי, הרי שהתשלום המבוקש המינימלי בגין החזרת הערבויות (אם כולן יוחזרו) יהיה 8 מיליון שקל. הם גם מבקשים מקדמה של 75,000 שקל לחודש לכל אחד בשנת ההפעלה הראשונה.
בנק מזרחי: פגיעה בזכויות יסוד
כאמור, החלטתה של טאובר הייתה מיידית וקצרצרה: "הנני מאשרת את ההסכמות אליהן הגיעו הנאמנים עם הממונה". ניתן להבין מניסוח זה, כי העובדה שהממונה על חדלות פרעון הסכים לבקשתם של חדש וברדיצ'ב, הייתה גורם מרכזי בהחלטתה של טאובר לאשר אותה. אבל לטענת בנק מזרחי, שהנפיק ערבויות ב-26 מיליון שקל, מדובר בהטעיה בוטה. וכך כתב עו"ד אמיר פלמר:
"ברישת בקשתם הציגו הנאמנים מצג לפיו הבקשה מוגשת 'בהסכמת הממונה'. דא עקא,שעיון קפדני בגוף הבקשה מגלה כי הסכמת הממונה לא הייתה מוחלטת או גורפת, אלא הייתה מסויגת ומותנית במפורש בכך שבית המשפט הנכבד יקצוב מועד להגשת התנגדויות לכל צד החפץ בכך, כפי שנוסח בסעיף 95.5 לבקשה: 'הסכמת הממונה למתווה השכר בגין החזר ערבויות הינה עקרונית, וכפופה לכך שייקצב מועד, בהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש, להגשת התנגדויות, ככל שישנן, של כל צד החפץ להתנגד למתווה זה'".
למרות תנאי זה, אומר הבנק, טאובר אישרה מיידית את הבקשה בלא לאפשר לאיש מן הנושים להגיב. "החלטה זו, אשר התקבלה ללא קבלת תגובת הבנק או מי מהנושים לרבות מנפיקי הערבויות, וללא קציבת מועד כלשהו להגשת התנגדויות כפי שדרש הממונה עצמו, שללה מהבנק לחלוטין את יומו בבית המשפט ואת האפשרות להציג את השגותיו המהותיות והמשפטיות כנגד המתווה הפסול והמקדמות המופרזות שנתבקשו", הוא טוען. זוהי פגיעה בזכות הטיעון שהיא אבן היסוד של המערכת המשפטית ובכללי הצדק הטבעי, נטען עוד.
- האם חברה נוספת של בני לנדא תיכנס לחדלות פירעון?
- הליכי חדלות פרעון לאילן ששון, לשעבר בעלי קבוצת הנדל"ן רום כנרת
הבנק מוסיף: "חמור מכך, עיון בבקשת הנאמנים מעלה כי ההחלטה ניתנה על יסוד מצג מטעה ולא מדויק שהוצג ברישת הבקשה, לפיו הבקשה מוגשת כביכול 'בהסכמת הממונה'. מצג זה, אשר נועד להשוות לבקשה אופי מוסכם והרמוני המצדיק אישור מהיר, התברר כמשולל יסוד עובדתי ומשפטי". ברגע בו טאובר לא אפשרה לנושים להגיב, לא התקיים התנאי שהציב הממונה להסכמתו, הוא טוען.
בנק מזרחי מתנגד גם לבקשה לגופה. לדבריו, אין כל מקור חוקי לכך שצד שלישי ישלם את שכר טרחתם של בעלי התפקיד; ובית המשפט העליון קבע שלא מגיע שכר טרחה בגין מניעת מימוש ערבויות [שכן לא מדובר בהכנסת כסף לקופת הפירוק אלא במניעת הוצאתו של כסף ממנה - א.ל]". המקדמות שאישרה טאובר הן חריגות לשלב כה מוקדם של ההליך, מבלי שנבחנה התועלת מעבודת הנאמנים ומבלי שהוגשו דוחות כספיים.
