שכונת עגמי יפו
צילום: אתר עיריית תל אביב
סיור שכונות

שכונת ע'גמי מושכת משפחות אמידות. מעל 40 אלף שקל למ"ר - האם הם חיים בסרט?

דמי שכירות של 11 אלף שקל לא מזכיר את הימים שבהם עג'מי סבלה מסמים ועוני מחפיר שהיה שווה לעשות מהם סרט. היום היא מושכת אוכלוסיה אמידה לשכונה מעורבת וחיה את החלום: בניינים לשימור במחיר מופקע ודירות מהתקופה העות'מנית לצד בניה חדשה - כך זה עובד
איציק יצחקי | (2)

שכונת עג'מי עלתה לכותרות בזכות המציאות, אבל נכנסה עמוק לתודעה בגלל הסרט. רחוק רחוק מצהלה ובבלי, השכונה הותיקה מיפו, בעלת הרחובות הצרים והבתים העתיקים, מסקרנת בעיקר בשל הארכיטקטורה השונה שלה - בתים מהתקופה העות'מאנית לצדם מבנים חדשים. אבל מעבר לכך, הדו קיום - יהודים וערבים שגרים בשכונה. פעם זה כמעט נגמר בחורבן, היום מנסים להשכין שלום ולחיות יחד.

אתר עיריית תל אביב

מושכת אוכלוסיה אמידה. שכונת עג'מי

חלק מכוכבי הסרט ההוא גרים בשכונה. הם מכירים כאן כל פיסת אדמה וחיים את הסיפור שלה. הסיפור של עג'מי מרגש ולו רק בגלל העובדות שעוטפות את הסרט - אוסף של אנשים חסרי ניסיון בסיסי במשחק יצרו את אחד הסרטים המדוברים שהיו כאן - שזכה לחמישה פרסי אופיר, כולל הסרט הטוב ביותר.

כדי לספר את הסיפור הנדל"ני שלה, צריך להבין את הרקע שקדם לו: אחרי קום המדינה התיישבו כאן עולים וערבים של מי שנמלטו מהעיר. השכונה הדרדרה והפכה לאחד ממוקדי הפשיעה של ישראל - בירת העוני של גוש דן.

בשנות החמישים הוחלט להרוס אותה. המדינה לא הקימה תשתית ועמידר החליטה להפסיק את שיפוץ הבתים בית השתפנה נהרס מיידית כדי לבנות משהו חדש יותר - בין היתר, רבי קומות על שפת הים.

עיריית תל אביב הבינה את הפוטנציאל והחלה בתהליך שימור בשנות השמונים. בשנים האחרונות נכנסת לכאן אוכלוסיה אמידה ומשנה את התדמית, אבל לצדה יש גם המון מגרשים ריקים.

כמה עולה כאן בית?

5 העסקאות האחרונות בע'גמי (בערבית - זרים) מספרים את סיפורה החדש - מחיר ממוצע של יותר מ-40 אלף שקל למטר. 6 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 41 אלף שקל למ"ר עבור דירה ישנה מבניין שנבנה ב-1800. ברחוב האתרוג 7, למשל, בנו כאן פרוייקט חדש. הדירה האחרונה שנמכרה היא בקומה 3. 3 חדרים ב-75 אלף שקל למטר, לא פחות. 6 מיליון שקל על דירת 80 מטר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עיריית תל אביב

ברחוב אסף הרופא המוכר, תוכלו לקנות דירה תמורת כ-40 אלף שקל למטר. גודל דירה ממוצע כאן הוא 100 מ"ר, כך שתשלמו בממוצע 4 מיליון שקל. בית משנות ה-40 נמכר כאן בשנה שעברה ב-48 אלף שקל למ"ר. בתים לשימור או בתים ישנים נמכרים כאן במחירים גבוהים יותר מאשר בנינים של כמה שנים. לעומת זאת, מחירי דירות חדשות נמכרים במחיר גבוה יותר מאשר של בתים ישנים.

חיפשנו נכס להשכרה כדי לקבל פרופורציות. ובכן, המחירים לא שונים מאשר בלב תל אביב. דירת 4 חדרים ממוצע תושכר במחיר של 10-11 אלף שקל. 

בדקנו גם את ההיצע - ויש לא מעט כזה. מציעים כאן דופלקסים עם נוף לים, במחירים של 6.9 מיליון שקל; פנטהאוז 4 חדרים 143 מ"ר במחיר של 9.2 מיליון שקל ואחד נוסף בגודל דומה במחיר של 7.9 מיליון שקל. דירות 4 חדרים רגילות מוצעות במחיר של 4.5 מיליון שקל. כלומר, אנחנו לא מזהים כאן ירידה במחיר למ"ר, אבל כן היצע גבוה. גם אם זה יתאזן ואנשים יורידו מחירים, המחיר הממוצע למ"ר יהיה זהה לעסקת מוכר וקונה מרצון ממוצעת שנסגרה כאן בשנה האחרונה.

ויש גם דירות מיוחדות: מצאנו אחת, דירת חדר של 23 מ"ר, במחיר של 1.65 מיליון שקל, וזה אחרי "הנחה" של 150 אלף שקל. תגידו אתם, גם במחיר של "שוליות לגודל" - יותר מ-70 אלף שקל למטר נשמע נורמלי? מצאנו עוד הנחות, אבל המחיר למטר אחרי הנחה עדיין גבוה. חיים כאן בסרט. תרתי משמע.

עסקאות אחרונות, שכונת עג'מי

האתרוג 7, 80 מ"ר, 3 חדרים, קומה 2 - 3.95 מיליון שקל.

דישון 3, 150 מ"ר, 3 חדרים, קומה 1 - 6 מיליון שקל.

האתרוג 7, 80 מ"ר, 3 חדרים, קומה 3 - 6 מיליון שקל.

האגוז 15, 86 מ"ר, 4 חדרים, קומה 1 - 2.12 מיליון שקל.

בית פלט 22, 104 מ"ר, 4 חדרים, קומה 1 - 4 מיליון שקל.

החרוב 18, 45 מ"ר, 3 חדרים, קומה 1 - 1.85 מיליון שקל.

ולנסיה 17, 78 מ"ר, 3 חדרים, קומה 1 - 4.35 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים בסרט. עברתי לקפריסין. וילה עם נוף לים ב200,000יורו (ל"ת)
    מהנדס תוכנה 10/06/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מירה 06/06/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    היעד הבא חיפה שכונת החוף קריית חיים מערבית היום ניתן להשיג ב1300000 עוד מעט לדעתי יתן קפיצה גדולה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.