האם ניהול עצמי בקופות גמל (IRA) הוא "תיקון 190" הבא?

ירון שמיר | (10)

כשאני מגיע בזמן האחרון להרצאות בנושא הפנסיה והאפשרויות העומדות בפני החוסך כמעט אין פעם שלא מתרוממות בסוף ההרצאה כמה אצבעות עם השאלה הבאה: "ולמה לא דיברת על תיקון 190?".

 

תיקון 190 למי שטרם שמע, ראה, הקליק על באנר באינטרנט או נחשף לתשדיר רדיו אשר מזמין מי שעבר את גיל 60 ליהנות מהטבה שהמדינה נותנת לו, הינו תיקון בפקודת מס ההכנסה אשר מאפשר להפקיד כספים לקופת גמל, לנהל אותם במסגרת אותה קופה ובעתיד לקבלם כפנסיה פטורה. כל זאת כולל הרווחים שנצברו או לחלופין בהנחה שהוא עומד בתנאים מסוימים: מעבר לגיל 60 ומקבל פנסיה מזערית כהגדרתה בחקיקה (כיום כ-4,500 ש') לבצע משיכה חד פעמית (היוון) בניכוי מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי.

 

הדבר המעניין בכל הסיפור, הוא שהקהל הרחב נחשף לאפשרויות שמקנה התיקון, ולמי שיודע לפעול על פיהם בצורה נכונה אכן ישנן אפשרויות מעניינות. אלא שניצולן קרה רק בשנה וחצי האחרונות למרות שהתיקון נכנס לתוקפו כבר ב-2012. באותה תקופה מי שניצל את יתרונות התיקון היו בעיקר אלו שידעו לקבל את הייעוץ או ההכוונה האישית ומטבע הדברים כנראה היו אלו הלקוחות עם הממון הרב יותר.

 

מגמה דומה מתגלה בכל הקשור לאפשרות של ניהול עצמי של כספים בקופות גמל וקרנות השתלמות – IRA. גם כאן כמו בתיקון 190 מדובר על אפשרות שרוב הציבור אינו מכיר, וגם כאן כמו בתיקון 190 לא ברור אם מדובר על אפיק המתאים לכל אחד. אבל אין ספק שמדובר על אפשרות מעניינת מאוד שיכולה לתת ערכים מוספים גדולים גם ללקוחות שלא מנהלים מיליוני שקלים.

 

על מה מדובר?

בשנת 2009 הוצאו תקנות אשר מאפשרות בחלק מהמכשירים הפנסיונים כמו לדוגמה קרן השתלמות, קופת גמל עצמאית נזילה, ועוד לצאת מ"פול" ניהול ההשקעות של הקופה ותחת הגבלות המוגדרות בתקנות, לנהל את ההשקעות באופן אישי או על ידי מנהל תיקים.

 

למה מדובר על הזדמנות כה גדולה?

ראשית, מכיוון שחלק מהלקוחות מנהלים תיק מנוהל ממילא ולכאורה הם יכולים לנהל "תיק מנוהל" תחת הפלטפורמה האטרקטיבית יותר והזולה יותר של קופת גמל. שנית, מכיוון שחלק מהלקוחות לא מסכימים עם דרך ניהול ההשקעות של הקופה ומאמינים כי על ידי בניית אסטרטגיית השקעות אישית הם יגיעו לתוצאות טובות יותר. שלישית, הפלטפורמות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נהנות מיתרונות מיסויים רבים בניהול כספים שרבים לא מנצלים אותם. כך לדוגמה רבים שוכחים לקחת בחשבון את הקרנות והקופות הנזילות כאשר הם מסתכלים על רמת הסיכון של הכסף הנזיל שלהם ובכך שהם לא רואים את התמונה המלאה חלוקת הסיכונים שלהם אינה אופטימלית והם מפספסים יתרונות מיסויים.

  

האם זה מתאים לכל אחד? 

התשובה היא שכנראה שלא. יחד עם זאת אין ספק שקיים פלח שוק גדול של לקוחות אשר מחוסר מודעות וחוסר נגישות אינם מכירים את האופציה הזו' וכתוצאה מכך הם כאמור לא מנצלים את ההזדמנויות אשר מאפשר ניהול זה. בנוסף יש לקחת בחשבון שנכון להיום לא ניתן לנהל את כל המכשירים הפנסיוניים תחת פלטפורמה זו ועל כן חלק נכבד מהחסכונות הפנסיוניים עדין מנותק מאפשרות זו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

בכל מקרה, לכל מי שמתעניין בנושא מומלץ לעיין בתקנות שפורסמו ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עדי 09/02/2017 18:32
    הגב לתגובה זו
    לא ענית על השאלה שבכותרת הכתבה - תשובה בבקשה.
  • התשובה לשאלתך נמצאת תחת הכותרת "על מה מדובר" (ל"ת)
    יצחק 30/03/2017 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלון 02/02/2017 16:23
    הגב לתגובה זו
    שאוכלים את כל הטבת המס...
  • שש 02/02/2017 22:05
    הגב לתגובה זו
    אם אתה מנהל בעצמך אתה לא צריך לשלם דמי ניהול אלא דמי תפעול זולים וזהו.
  • אלון 04/02/2017 15:42
    איפה מקבלים דמי ניהול מתחת ל - 0.5% ל - IRA? בד"כ בתי ההשקעות לוקחים את כל ההטבה לעצמם
  • 2.
    יוסף 02/02/2017 13:19
    הגב לתגובה זו
    האם ישנה אפשרות לדרוש ניהול עצמי של כספים שנמצאים בקרן השתלמות מעל 6 שנים ? (ללא הוצאתם ממסגרת הקרן)
  • אלון 02/02/2017 16:23
    הגב לתגובה זו
    אבל תצטרך להעביר אותה לקרן השתלמות מסוג IRA
  • 1.
    מוטקה 01/02/2017 09:54
    הגב לתגובה זו
    כמה אנחנו קרובים ליום בו שכירים (ולא רק העצמאיים) יוכלו לנהל את קופות הגמל בIRA?
  • זה כבר המצב, למי שצבר מעל מיליון (ל"ת)
    יוני 20/12/2017 01:00
    הגב לתגובה זו
  • אבשלום 04/02/2017 12:52
    הגב לתגובה זו
    שכיר עם קרן מהעבודה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.