הקשר בין הכנת עוגה לאקטיביזם מוסדי - אתם עוד תופתעו

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות, מתייחס ל'מתכון הנכון' לאקטיביזם מוסדי והתאמתו למציאות הקיימת
מיכה צ'רניאק | (33)

ישנם מועדים ואירועים בחיים בהם אדם רוצה לצאת מעורו ולעשות מעשה נועז, חדשני, שאינו רגיל לו, משהו שישנה סדרי עולם, לפחות מבחינתו של אותו אדם. אני מתכוון כמובן לדוגמא לניסיון להכין לראשונה בחייך עוגת יום הולדת לאשתך. הרי עד כמה מסובכת הכנת עוגה? כל מה שצריך זה לפתוח באינטרנט אתר של מיקי שמו או קרין גורן, לרכוש את המצרכים ולהתחיל בהכנות בדיוק לפי ההוראות הרשומות. לפעמים אפילו יש סרט וידיאו שמנחה אותך איך להכין את העוגה. אתם כנראה מבינים שאת העוגה הזו זרקתי לפח, ורצתי לקונדיטוריה (כן זו של מיקי שמו) לקנות עוגה מוכנה.

כמו מרשם לעוגה, כך גם בבון טון האחרון - האקטיביזם המוסדי של בתי ההשקעות בישראל יש את כל המרכיבים הנכונים. קחו לדוגמא מרשם להסדר חוב מוצלח כפי שבטח היה נרשם באתר הבית של בית השקעות גדול - נניח ששם בית ההשקעות הוא - ה"קונדיטור המוסדי".

לבטח באתר הבית היה מופיע מדור בשם ה'אקטיביזם המוסדי' של בית ההשקעות, כשהסלוגן המלווה את המדור היה 'אנחנו אקטיביים משמע אנחנו דואגים לטובת המשקיע'. אני מניח שאלו היו העקרונות המנחים בהתייחס להסדר חוב:

"הקונדיטור המוסדי" - עקרונות להסדר חוב

1. פיצוי נדרש מצד בעלי אג"ח כנגד הגדלת הסיכון ו/או הארכת מח"מ

- פיצוי בשיעור הריבית.

- שיתוף בעלי האג"ח ב-UPSIDE עתידי - מניות, אופציות או אג"ח להמרה.

2. חיזוק מבנה ההון של החברה

- המרת חוב למניות, הזרמת הון, הנפקת זכויות, הלוואות בעלים, הגבלת דיבידנדים בתקופת ההסדר.

- הגבלת תגמול בעלי השליטה בעת תקופת ההסדר - שכר, בונוס או דמי ניהול

3. טיפול בקדימויות החוב

- דחייה מקבילה של תשלומי הריבית והקרן לנושים אחרים (כולל לבנקים)

- קבלת שעבודים והגדלת בטחונות ו/או הגבלת שעבודים חדשים ללא הסכמת בעלי האג"ח (Negative Pledge)

4. חיזוק הממשל התאגידי

- הגברת רמת השקיפות והדיווח - דו"חות סולו, חברות או פרויקטים מהותיים

- אישור עסקאות בעלי עניין גם באספות בעלי אג"ח.

5. יופיע כסעיף חסוי לצרכים פנימיים לעיניי הנהלת בית ההשקעות

- להעביר הוראה למחלקת יחסי ציבור בעת כניסה להסדר לפרסם בציבור את העובדה שבית ההשקעות נלחם לטובת כלל הציבור.

- לדאוג להצטייר באמצעי התקשורת כלוחמים עיקשים לטובת הציבור גם על חשבון פיצוץ ההסדר .

כל מה שצריך על מנת להכין הסדר טוב יש במרשם הזה. אין ספק שהוא יכול היה להצליח בעולם אוטופי, אבל לצערנו אנו חיים במציאות, ובמציאות שלנו, את הכללים צריך לחבר עם שכל ישר, ניסיון וסבלנות. במשך זמן רב נשמעת הטענה, כנראה שמוצדקת, שהגופים המוסדיים אינם יודעים לתת אשראי באותה איכות / רמת ביטחון כמו הבנקים, והבנקים עם הסבלנות והיכולת שלהם לסגור דברים בשקט ולא על גבי העיתונות, מצליחים הרבה יותר בגביית החוב. האמת שזה מאוד עוזר כאשר אתה יושב על השיבר של החברה, דהיינו חשבון הבנק שלה.

אני מציע שנתבונן במקרה של גד זאבי ובזק, בו לאחר 10 שנים של סבלנות, הצליחו הבנקים להחזיר את מלוא חובם בהיקף של כ-700 מיליון דולר ואף להרוויח עוד 200 מיליון דולר נוספים, כל זאת כתוצאה מהסבלנות שהם הפגינו. לכן ההצעה / בקשה שאני יכול להעביר לכל אבירי האקטיביזם המוסדי - להירגע עם ההדלפות לעיתונות ו"נתינת" עשרות ואלפי שעות עבודה למשרדי רו"ח, עו"ד ומעריכי שווי שעולים לעמיתים מיליוני שקלים, ולהתחיל לנהל השקעות מתוך ראיה כלכלית רצינית בה דברים נעשים בשקט ובסבלנות ולא ברעש ובאמצעות אמצעי התקשורת.

האקטיביזם המוסדי, אשר לצערי הוא רק אקטיביזם וכשמו קליפה ריקה מתוכן, מוביל את כולנו בסופו של יום לתספורת גדולה יותר בנכסי הפנסיה, הגמל והביטוח של כולנו, לעומת מצב בו היינו נמצאים אם רק היינו מנסים להגיע להסדר סבלני וסובלני.

"ההתחסדות" של חלק מגופי ההשקעה המוסדיים גורמת להשקעה של כולנו באותן חברות לסיים את חייה כאותו לוויתן שמתאבד על החוף. נכון זה עושה רושם כשגוף ענק כמו לוויתן שוחה כנגד הזרם הרציונאלי ועולה על החוף, אך עם כל הרושם שפעולה כזו עלולה ליצור, בסופו של יום אותו לוויתן גם חורץ את גורלו בפעולה ולעיתים גם את גורלה של להקה שלמה. גישת המוסדיים של 'תמות נפשי עם האויב' בעצם מקבעת הפסד עצום בתיק ההשקעות ודוחפת את כלל הציבור לתור אחרי מקומות מפלט בהם התשואה לטווח הארוך אפסית.

**לצערי החל מהטור הנוכחי לא אוכל לענות לשאלות הקוראים. עמכם הסליחה

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    חיים 01/09/2012 21:14
    הגב לתגובה זו
    מוצלחות במיוחד. אני משקיע במיוחד באגח"ים קונצרניים ובחודשים האחרונים הפסדתי כסף רב. לא מדובר באגחים זבל. מדובר באגחים מדורגים לפחות A . נראה על פניו שאין כמעט אפיק כדאי להשקעה בארץ. הכל נהרס ! אם הממשלה הנכבדת הזאת לא תיחלץ לשוק ההשקעות הציבורי הזה, נוכל להספיד אותו ממש בקרוב מאוד ! זה יתן אותותיו גם על התעשיה בארץ בכלל וכמובן גם על התעסוקה . למעשה הממשלה הפרנואידית הזאת תיצור בסופו של דבר מצב יווני או ספרדי מלאכותי שבכלל לא מתאים לנו .
  • 24.
    אבנר 01/09/2012 12:05
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום רב .האם ידוע לך מה יהיה מזג האויר בעוד שבועיים ואים תהיה קשת בענן. אני מאוד ישמח אים אקבל תשובה
  • מזג האויר-כמו היום (ל"ת)
    מיכה 01/09/2012 18:21
    הגב לתגובה זו
  • אבי 01/09/2012 18:12
    הגב לתגובה זו
    כתבת פה פעמים וכמובן ברישעות ובטיפשות. גם אני הפסדתי בדוראה, ובסאני, אבל גם הרווחתי הרבה וכמובן כל מה שקניתי ומכרתי הוא על חשבוני. כתיבתך מלמדת על אדם ברמה נמוכה שבמקום לבוא בטענות לעצמו ולכבד אחרים מנסה לזרוק את כישלונותיו על אחרים. אנא העלם מפה יא עילג, והלוואי וירבו אנשים כמו מיכה.
  • 23.
    r קורא קבוע 31/08/2012 18:02
    הגב לתגובה זו
    מיכה כותב טור המקצועי ביותר שאני מכיר בתחום האג"ח, מיכה היחיד שאליו פונים בשאלות ומיכה משיב לכולם. נכון שמיכה (ככל בן אנוש) טועה לעתים, אך מיכה אינו אחראי להפסד של מי שקנה על סמך כתבותיו /דעותיו של מיכה. כל אדם שמשקיע בשוק ההון עושה זאת כשהאחריות כולה עליו. שימוש או אי שימוש בעצה/דעה של מיכה או של כל אחד אחר היא עניינו של המשקיע ובאחריותו בלבד. אין זה נכון וודאי לא הוגן להשמיץ את מיכה בגין הפסד ואגב, אני מניח שהיו לאותו מתלונן/ים גם רווחים שאותם הוא בטח מייחס לעצמו בלבד. אני אישית למדתי ממיכה המון ואני מעריך את מיכה ומתייחס לדעותיו בזהירות (גם לי היו מקרים של הפסד ואף פעלתי לעתים בניגוד לדעתו של מיכה והרווחתי אך היו גם מקרים הפוכים). ההשמצות על מיכה מקוממות ואני כותב זאת ללא קשר האם מיכה לא עונה מסיבה זו או מסיבה אחרת. תמיד יש ויהיו בקרבנו משמיצים אך יש לגנות אותם.
  • מסכימה אתך בכל מילה! (ל"ת)
    קוראת קבועה 02/09/2012 16:55
    הגב לתגובה זו
  • הוקי 01/09/2012 10:23
    הגב לתגובה זו
    לדעתי ביקש להפטר מתיק ההשקעות שלו, (בתקופה זו היה נחשב בעיני לאדם הגון) הייתי שמח מאד שאני טועה, האם תוכל לשפוך אור, מתי וכמה הוא מכר את אגחי דוראה מאז הכתבה. ואם תוכיח לי שהוא לא מכר אזי אתנצל !!!
  • 22.
    יוסי 31/08/2012 17:45
    הגב לתגובה זו
    האם מישהו נלחם בשבילנו?
  • 21.
    1 31/08/2012 09:20
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שגם הרגולטורים וגם המוסדיים קוראים את הכתבה הזאת .
  • 20.
    אבי 31/08/2012 00:43
    הגב לתגובה זו
    תודה אבי
  • 19.
    גרינבאום יהודה 30/08/2012 22:22
    הגב לתגובה זו
    ומה אתה תרמתה בהסדר דוראה היכן הסבלנות שלך
  • יוד יוד 31/08/2012 16:26
    הגב לתגובה זו
    אני קורא את הטורים של מיכה, וגם אני נפלתי עם דוראה. אני חושב שמיכה הוא בסה"כ בן אדם, ובכלכלה יש הרבה משחקי כוח , פןליטיקה ולא רק כלכלה טהורה. אני חושב שהשנה גם מיכה בעצמו למד את זה. במיוחד במקרה דוראה. הוא לא נולד עם הידע בראש... אני מקווה שימשיך לכתוב , שאנחנו נמשיך ללמוד וגם נזכור את אחד השיעורים החשובים - שגם הגורו לומד תוך כדי...
  • 18.
    אבנר 30/08/2012 22:06
    הגב לתגובה זו
    מיכה אתה לא רצוי פה באתר
  • האינטרנט הוא עולם ומלואו. אתה לא חייב לקרוא את מיכה (ל"ת)
    יחיאל 01/09/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
  • אתה לא חייב לקרוא ובטח שלא להגיב (ל"ת)
    די 01/09/2012 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    יחיאל 30/08/2012 22:03
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל לפחת לומר לקוראיך הנאמנים מדוע לא תענה יותר על שאלות הקוראים? אני שואל כדי לודא שהסיבה היא מתחום הרגולציה ולא משום שאינך מעונין לענות לחלק מהמגיבים.
  • 16.
    דני 30/08/2012 21:57
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על האגחים של החברה תודה מראש
  • 15.
    משה 30/08/2012 20:22
    הגב לתגובה זו
    הובלת לפירוק למרות שהיה צריך לחפש הסדר?
  • 14.
    גרגמל 30/08/2012 19:30
    הגב לתגובה זו
    אני מציע שאנחנו הקוראין נסכים לתספורת של תגובה אחת לכל 3 שאלות של טוקבקסיטים.. אחרת חבל מיכה פרוק זה לא נעים
  • 13.
    מיכה מחליף תרנטגן ? מה נהיה פה. (ל"ת)
    איתי 30/08/2012 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אביב 30/08/2012 18:30
    הגב לתגובה זו
    מתי ובכמה יופחת הדיבידנד לדעתך? נראה שדיי כיסחו את שווי החברה מהפחד
  • 11.
    דורית 30/08/2012 17:46
    הגב לתגובה זו
    לאחר התגובות הגועליות בכתבה הקודמת אני מבינה שמיכה מודיע שלא יענה על שאלות פומביות וזאת תודות לכפויי טובה לא מעטים. כולנו מפסידים.
  • יו-יו 30/08/2012 18:10
    הגב לתגובה זו
    הרשות לני"ע, אחראית לכך שאסור למוסדיים לענות. הם מעוניינים למנוע מצב שמוסדי משווק את מוצריו. הרשות מניחה שהציבור אהבל והיא כנראה צודקת
  • 10.
    הצדק עימך !! (ל"ת)
    30/08/2012 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יובל המבולבל 30/08/2012 15:56
    הגב לתגובה זו
    שלום מיכה, האם העובדה שלאידיבי אחזקות תהיה הערת "עסק חי" ובתרחיש קיצון שהיא תיכנס להסדר חוב, איך ישפיע הדבר על אידיבי פיתוח, שמצב הנזילות שלה והחברות שהיא מחזיקה הוא יותר טוב? איך ישפיע הדבר על כור למשל? אני שואל את זה מנקודת מבטו של מחזיק אג"ח שרוצה לקבל את מלוא כספו בחזרה מהחברות האלה. תודה...
  • 8.
    רון 30/08/2012 15:41
    הגב לתגובה זו
    אים אני קונה אג'ח עם תשועה של ע שרה אחוז והפרון עוד חודש האים אני מקבל את כספי עם רווח של עשרה אחוז ?
  • 7.
    ישראל ישראלי 30/08/2012 12:31
    הגב לתגובה זו
    1. טאואר ו מה עושים? 2. דמרי ג 3. המלצות לקצרים תודה וסוף שבוע נעים
  • 6.
    אורן 30/08/2012 11:55
    הגב לתגובה זו
    מיכה - תודה על המקצועיות והסבלנות. מה דעתך על הסיכון באגחים האלו בתשואה של 5-6.5 אחוז לשנה? ומה פשר הירידות בבזן ב ו- ג?
  • 5.
    משקיע חבוט 30/08/2012 11:52
    הגב לתגובה זו
    מיכה -מה להערכתך התרחישים האפשריים בסאני(מהלך של לוקסי,בן דב ימצא רוכש חדש,האציסון יחזרו לתמונה...) בהתפתחות עם סאני...האם נכחת בישיבה שלשום? האם תוכל לתת סקירה על המצב? תודה רבה.
  • 4.
    למה מיכה? למה הגבייו אותך????? (ל"ת)
    gabiperman 30/08/2012 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    DAVID 30/08/2012 10:54
    הגב לתגובה זו
    האגח נסחר ב-38 אג גם בפירוק לפי מחירי שוק כיום (שנמוכים היסטורית) אמורים לקבל 70 אג' (בניטרול שיעבודים). וזאת ללא התייחסות לסיכוי שכן יוכל לפרוע.
  • 2.
    גל 30/08/2012 10:49
    הגב לתגובה זו
    אני מקוה שאתה לא מתכון להסכים להסדר הזה, מזמן כבר היינו צריכים לפרק את החברה הזאת, הם התנהלו מולנו בחוסר יושר ובסחבת. התנהלות ההנהלה רשלנית וחובבנית, בנתיים הם ממשיכים לבזבז את הכסף שלנו על יעוץ חסר תוחלת. התמורה כל כך מגוחכת ולכן אם כבר הפסדנו את רוב כספנו נשאר רק לפחות לשמור על כבודנו ולהגיד דיי.
  • 1.
    פלודיס 30/08/2012 10:36
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום, די ברור לי שהמקום הנכון להיות בו, כשחושבים גם על תסריטים פחות טובים, הוא הסדרות המובטחות, אבל איזו הכי טובה? האם סדרה ב? כמה לדעתך יקבלו מחזיקי האגח המובטחים בתסריט של פירוק?
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.