אל על וארקיע בדילים אגרסיבים לקראת החג: רומא ב-199 דולר

אל על וארקיע יוצאות במבצעים אגרסיביים ובמידה ואתם ספונטנים ומהירי החלטה תוכלו לנסוע לחופשת חג השבועות ב-99 דולר וב-199 דולר
מאיה זיסר |

בחודשים האחרונים מתמודדות חברות התעופה עם ירידות משמעותיות במספר הנוסעים לחו"ל. הקיץ, עונת הנסיעות החמה, כבר כאן והחברות מתכוננות למלחמה על כל נוסע, מה שמוביל לתחרות קשה בענף ובעקבות כך למבצעים אגרסיביים והורדות מחירים אשר אין הנוסע הישראלי מורגל בהם בעונה זו.

חברת התעופה 'אל על' יוצאת הבוקר (ג') במבצע ל-24 שעות אשר במסגרתו מוצע לנוסעי 'אל על' בכל שעתיים בין שניים לשלושה יעדים במחיר מוזל.

המבצעים שמוצעים הינם בטווח המחירים, החל מ- 299 דולר ליעדים באירופה, החל מ- 649 דולר ליעדי המזרח הרחוק והחל מ- 799 דולר ליעדי צפון אמריקה. הכרטיסים מיועדים ליציאות מסוף מאי עד סוף אוגוסט. כמות הכרטיסים המוקצה למבצע עומדת על כ-5,000 כרטיסים.

למי שמהיר החלטה ועדין מעוניין לנסוע בחג השבועות מציעה אל על במהלך היום כרטיסי טיסה ב-99 דולר ו-199 דולר ליציאות בחג שבועות (בתאריכים מוגדרים) בטיסות נבחרות, באתר 'אל על ספונטני'.למבצע זה הוקצו מאות כרטיסים.

עמית ליבני ראש אגף שיווק, "מבצע '24 יעדים ב- 24 שעות' הוא מבצע חווייתי, המאפשר לנוסעים מהירי החלטה לנצל את המחירים האטרקטיביים והמיוחדים שאנו מציעים במסגרתו. המבצע מבטא את האסטרטגיה של אל על להמשיך ולהציע לציבור את האיכויות המיוחדות של טיסה באל על במחירים משתלמים במיוחד וליהנות משהייה בחו"ל גם בעת הזו".

הבוקר דיווחה 'אל על' לבורסה, מהדוו"ח עולה כי החברה נפגעה במהלך הרבעון הראשון מהחרפת המשבר הכלכלי הגלובלי וממבצע "עופרת יצוקה", אשר גררו ירידה של 13% במספר הנוסעים ופגיעה בתוצאותיה. בסה"כ הובילה החברה ברבעון זה כ- 747 אלפי נוסעים.

בשורה העליונה מחזור המכירות של החברה ברבעון הראשון של השנה קטן בכ- 26.1% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם לסך של כ- 346.7 מיליון דולר. כתוצאה מכך גם מרווחי הרווחים של החברה נפגעו - הסתכמו ברבעון בכ- 5.4% מהמחזור בעוד שברבעון המקביל אשתקד שיעורו של הרווח הגולמי מן המחזור היה כ-11.4%.

'ארקיע' לא נשארת מאחור ויוצאת גם היא במבצע זהה לזה של 'אל על' ל-48 השעות הקרובות

כמענה למבצע של 'אל על', יוצאת ארקיע במבצע זהה אך לזמן ארוך יותר, 48 שעות, החל מהיום (יום ג') ב-12 בצהריים ועד יום חמישי באותה השעה. 'ארקיע', תאפשר לקנות כרטיסים במחירים זולים החל מ-199 דולר ועד 299 דולר.

במסגרת המבצע מציעה 'ארקיע' 7 יעדים שונים: רומא (199 דולר), ברלין (269דולר), מינכן (199 דולר), פריז (299 דולר), ברצלונה (249 דולר), אמסטרדם (299 דולר) וטיביליסי (299 דולר). מדובר על טיסות ספונטניות, היוצאות בתאריכים ה-27 ועד ל-31 למאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.