אלון מאסק טסלה
צילום: פייסבוק אלון מאסק

מאסק פרסם סקר: "האם עליי לפרוש מתפקידי בטוויטר?". 57% חושבים שכן - מניית טסלה מזנקת בטרום ב-5% בעקבות התוצאות

בעלי טסלה שרכש את הרשת החברתית השעה לאחרונה גולשים שמקדמים את המתחרים. אחרי שרובם קראו לו לפרוש הוא ענה: "תיזהרו, כי זה יתגשם"

איציק יצחקי |
עדכון: הסקר הסתיים. 57.5% מתוך 17.5 מיליון התשובות אומרים למאסק "כן", תפרוש מתפקיד מנכ"ל טוויטר. האם הוא ייענה? ואולי זו הייתה דרכו המחוכמת לרדת מהעץ? מי שבינתיים מזנקת בטרום ב-5% היא מניית טסלה. הסיבה - המשקיעים חוששים שמאסק נמצא פחות בטסלה והמניה התרסקה השנה ב-60% בעקבות זה אל מתחת לשווי של 500 מיליארד דולר (להרחבה לחצו כאן). אם הם ירגישו שהוא חוזר - המניה עשויה לעלות שוב. אלון מאסק עבר שבועות לא פשוטים. זה החל עם הביקורת סביבו בנוגע לפיטורים ההמוניים מטוויטר, המשיך עם השעיית משתמש שעקב אחר מועדי ההמראות והנחיתות שלו והמשיך בהשפלה פומבית על הבמה בערב סטנדאפ. עכשיו, אחרי שהחליט להשעות מספר חשבונות בטענה שקידמו את המתחרים, הוא ערך סקר. "האם עליי לפרוש מתפקידי כמנכ"ל בטוויטר? אציית לתוצאות הסקר", הוא כתב ל-122 מיליון עוקבים. אחד הגולשים לא נשאר חייב ושאל האם הוא מתכונן לשינוי אפשרי. מאסק, כהרגלו, ענה וכתב לו: "אין יורש". אגב, ההחלטה של מאסק להשעות חשבונות נוספים זכתה גם לביקורת מבית. ג'ק דורסי ממייסדי טוויטר צייץ כי הדבר "לא הגיוני". טוויטר הסירה בינתיים את הציוץ המודיע על חסימת חשבונות. "בהמשך תהיה הצבעה על שינויי מדיניות. מתנצל, לא יקרה יותר", צייץ מאסק לאחר ההסרה.   ועכשיו - לתוצאות. אז מה חושבים הגולשים? עד כה 15.5 מיליון אנשים הצביעו והתוצאות, איך לומר, לא לטובתו: 57.2% חושבים שמאסק צריך ללכת הביתה. עד לסגירת ההצבעה נותרו עוד כשעתיים. אחרי שמאסק הבין שהסיכויים לא לטובתו הוא צייץ: "איך שאומרים, תיזהרו ממה שאתם מייחלים לו. זה עוד עלול להתגשם". אגב, אין זו הפעם הראשונה שמאסק עורך סקר. לפני כשנה הוא מכר מניות טסלה בסכום של כ-15 מיליארד דולר. המכירות האלו הגיעו אחרי שמאסק ערך סקר בין קוראיו, בו שאל את הציבור האם למכור 10% ממניות טסלה. רוב של 58% מתוך קצת יותר מ-3.5 מיליון אנשים הצביעו בעד המכירה. וזה מה שעשה. אלא שהסקר הזה אינו אמין במיוחד. מאסק הציג תמונה לפיה הוא לא באמת היה מעוניין למכור, אלא המגיבים "אילצו" אותו. בכל זאת, ברור היה שלא מדובר במשחק כי מדובר במיליארדי דולרים. מה כן מאסק עשה? הציג את הסקר עם שאלה רטורית - אתם רוצים שאמכור מניות טסלה ואשלם מסים או לא - אז אני מציע מכירה של 10% מהמניות - אז ברור שהרוב הצביעו שכן. כך, היה לו תירוץ למכור. הנה הסקר שערך מאסק לפני שנה. כזכור, מאסק רכש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר ומאז הוא לא מפסיק לחטוף ביקורת על הפיטורים ההמוניים, הסרת החסימה מחשבונו של טראמפ וחסימת עיתונאים - כל אלה מככבים בינתיים בכותרות. עד הציוץ הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקאתר קידוח נפט קרדיט: גרוק

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט

למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים

הדס ברטל |

אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.      

 המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.

כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.

מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.