אודי מוקדי, יו"ר ומנכ"ל סייברארק
צילום: יח"צ

שניים רבים: סייבר ארק מרוויחה ממשחקי הריגול של רוסיה וארה"ב

המניה מזנקת בלמעלה מ-35% בעשרת הימים האחרונים, כשביום שישי האחרון לבדו עלתה ב-16% בעקבות מתקפת הסייבר המיוחסת לרוסיה על תשתיות קריטיות בארה"ב – שכוללת בין היתר, גם פגיעה בחברות ישראליות
ארז ליבנה | (1)

התסריט של הסיפור הזה הוא כמעט כמו בסרטי ג'יימס בונד. בארה"ב מאשימים את רוסיה באחת ממתקפות הסייבר החמורות בהיסטוריה המודרנית, שהצליחה לחדור עמוק לתוך שרתיהן של עשרות חברות בעלות מידע רגיש הקשור לממשל האמריקאי.

 

נשיא חברת מיקרוסופט MICROSOFT (MSFT), בראד סמית', חשפה בחמישי בערב כי למעלה מ-40 חברות וארגונים נפרצו על ידי האקרים, ככל הנראה רוסים. הפריצה החלה כבר במארס השנה, כשבין היתר, גם ארגונים במקסיקו, קנדה, בלגיה, ספרד, איחוד האמירויות וגם בישראל - כולם היו קורבן של הפריצה.

 

ההאקינג החל באמצעות פריצה לשרתי חברת סולארווינד, חברת טכנולוגיה עלומה מאוסטין טקסס, שמספר משרדי ממשל אמריקאים נמנים על לקוחותיה. לאחר שחדרו לשרתים, ההאקרים שלחו מיילים "מורעלים" לכל לקוחות החברה – 33,000 חברות וארגונים. עם זאת, ברשות ני"ע האמריקאית (SEC) מעריכים שפחות מ-18,000 ארגונים נפגעו.

 

עד כה, רק 3 משרדי ממשל הודו שאכן נפרצו: משרד הכלכלה, משרד האנרגיה וחברת פייראיי  FIREEYE INC  (FEYE), שמשמשת את הממשל לשמירה על מידע רגיש – ולפי חלק מהדיווחים, גם המשרד לביטחון המולדת.

 

האמריקאים לא מסתירים מי הם חושבים שעומדת מאחורי המתקפה, אבל שוב, יש חילוקי דעות בצמרת. בראיונות לעיתונות האמריקאית, שר החוץ האמריקאי היוצא, מייק פומפאו, אמר כי "ברור לכולם שרוסיה עומדת מאחורי המתקפה". מנגד, נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ, המשיך להגן על ידידו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואמר כי מדובר ב"פייק ניוז" ושיכול להיות שסין עומדת מאחורי הפריצה.

 

בכל מקרה, בשירותי הביון וההגנה מסביב לגלובוס ממהרים לאסוף את השברים ולנסות למזער את הנזקים. מי שמרוויחות מכל המצב אלה כמובן חברות הסייבר. אחת מהן, היא חברת סייבר ארק (CYBR) הישראלית הנסחרת בוול סטריט, שמעניקה הגנה לגישה של בכירי מערכת למידע רגיש בתוך המערכות שהם מנהלים.

 

בעקבות הפרסום בחמישי, המניה זינקה ביום המסחר בשישי בכ-16%, מרמה של 124.7 דולר למניה, לקצת למעלה מ-145 דולר למניה. מה-10 לדצמבר, עלתה המניה ב-35.5% וכעת היא מגרדת את שיא שוויה מיולי 2019, אז עמד מחירה על כמעט 147 דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 20/12/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
    כל הסייבריסטים מוכרים לוקשים.אי אפשר להגן על הכל. יש לפזר שוב מערכות ולהגן מהקטן לגדול עם הצפנות.כל השאר בבלת
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה בינואר, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור", שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי  ומגדיל את ההוצאה על אכיפה בגבול למעל 10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. מתחילת השנה בוצעו מעל 20 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים שבהן נהרגו מעל 80 איש. רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מירוץ וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. 

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,000 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (200 מיליון דולר) הורחב משמעותית השנה, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 400 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול (טכנולוגיות למניעת כניסות והברחות). המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.