נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

האם גם אתם קיבלתם העלאת שכר?

השכר עלה בקרוב ל-20% בשנתיים, כנראה שזה עדיין לא מספיק לחלק גדול מהציבור. השכר בישראל זינק ב-20% והנה עוד גורם לזינוק במדד המחירים לצרכן ולהמשך האינפלציה;  וגם - מהי בעצם אינפלציה?
נתנאל אריאל | (12)

השכר בישראל מזנק בשנתיים האחרונות. באופן פרדוקסאלי הוא זינק בחדות בזמן הקורונה, כיוון שדווקא עובדים חלשים פוטרו מהעבודה, וכך בעלי השכר הגבוה יותר השפיעו בצורה חזקה יותר על הנתונים. השכר הממוצע זינק ב-2,000 שקל מאז הקורונה (פברואר-מארס 2020) - משכר של כ-10.5 אלף שקל לשכר של 12.5 אלף שקל (נומינלי) - כלומר זינוק של קרוב ל-20% בתוך שנתיים.

הזינוק המלאכותי בשכר בתקופת הקורונה, היה זמני. היה ברור לכולם שעם ביטול הסגרים והחל"תים והחזרה לעבודה, השכר הממוצע שוב יירד - אבל רגע, אופס, טעות. תראו את הגרף. הוא יורד אבל רק קצת. העובדים לא חוזרים, ואם הם חוזרים הם מבקשים ומקבלים שכר גבוה יותר. השכר במשק עלה בצורה דרמטית מאוד בחודשים האחרונים. 

אפשר לראות את הזינוק הזה גם בגרף המצורף של השכר הממוצע. הוא זינק בקורונה, אבל הוא לא יורד בחזרה לרמות של לפני הקורונה, ונשאר הרבה יותר גבוה:

עליה בשכר הממוצע - טוב או רע?

נכון, בזמנים 'נורמליים' עליה בשכר משמעותה שיפור במשק, וירידה בשכר היא דבר לא טוב. אבל העולם לא נמצא עכשיו בזמנים רגילים. הנה, גם בארה"ב לדוגמה, העובדה שיש דוחות תעסוקה טובים (כלומר פחות אבטלה) רק גורמת לירידות בשווקים, כי המשמעות היא שאין עדיין האטה בארה"ב ולכן הפד' צריך להמשיך להעלות את הריבית. 

העובדה שהשכר הממוצע זינק בקורונה לא אומרת כמובן שהמצב במשק נהיה יותר טוב - לפעמים מספרים יכולים להטעות. הנה עוד דוגמה: בסין של שנות ה-60 אף אחד לא היה עני. איך זה יכול להיות? כי העוני מוגדר לפי מי שמכניס פחות מחצי מהשכר החציוני - ומה קורה כשכולם מקבלים שכר אפסי? אז אין עניים בכלל...

קיראו עוד ב"בארץ"

אם השכר עלה בקורונה דווקא כתוצאה מפיטורי עובדים, אז הצד השני הוא שכאשר העובדים חוזרים לעבוד השכר הממוצע יורד - אבל גם זה מטעה. כי שימו לב: המצב במשק משתפר, עוד עובדים חוזרים לעבודה, רק שמכיוון שמדובר מראש על עובדים שהשתכרו שכר נמוך יותר, אז עכשיו האבטלה יורדת בחזרה לרמות נמוכות מאוד - והשכר הממוצע יורד. אבל זה לא רע. זה לא אמיתי. זה בעצם אומר שהמצב של המשק משתפר! 

אבל יש לעלייה בשכר אפקט משמעותי נוסף: היא גורמת לאינפלציה לזנק: השכר זינק ב-20% והמשמעות היא שזה מתגלגל לעליית מחירים במשק

כאשר יש עליית שכר משמעותית במשק, כאשר בעצם היצע הכסף גדל, אז גם האינפלציה עולה. זוכרים שבזמן הקורונה זרקו פה כסף מההליקופטר? חילקו כסף לכולם - הבטיחו שכר לאנשים שהיו מובטלים בבית גם אם לא יחפשו עבודה בכלל, הבטיחו ונתנו להם שכר לשנה וחצי קדימה, בלי לעשות שום דבר, בלי להתאמץ לחפש עבודה. 

ועכשיו כאשר אנשים חוזרים לעבוד הם דורשים - ומקבלים שכר גבוה יותר. בנוסף, עליית שכר המינימום גם היא משפיעה: חייבים לשלם לכולם שכר גבוה יותר, בחוק! בקיצור - הרבה מאוד כסף נשפך החוצה. והכלל הידוע בכלכלה הוא שכאשר ההיצע גדול אז יש אינפלציה. זה נכון גם בכל העולם: בארה"ב הפד' הדפיס אין סוף כסף, הכפיל למעשה את הכסף בכלכלה, המאזן של הפד זינק לסכום דמיוני של 9 טריליון דולר והתוצאה לא מאחרת להגיע: לא עברו שנתיים והאינפלציה משתוללת, גם בארץ ועוד יותר - בכל העולם המערבי המפותח, שם האינפלציה כבר בקצב שנתי של 8-10%.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מבין2 08/09/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים דורשים שהעם יעבוד בשבילם בשכר מינימום והם יספרו את הכסף בבנק, לציבור נמאס!
  • 9.
    אבי 05/09/2022 08:43
    הגב לתגובה זו
    כמובן .מנהלים ומנכלים קיבלו והרבה ,אבל אני קיבלתי מכתב פיטורים .
  • 8.
    ייי 05/09/2022 05:57
    הגב לתגובה זו
    לאיש לא אכפת מהמגזר הפרטי
  • 7.
    אנונימי 04/09/2022 21:08
    הגב לתגובה זו
    האחרונות. בטח לא עליה של 20%.אתם מרגישים את זה?
  • 6.
    יגאל 04/09/2022 19:40
    הגב לתגובה זו
    כל הפמפום יוביל לפיטורים המוניים
  • 5.
    קשישים נשכחים 04/09/2022 18:37
    הגב לתגובה זו
    בעיני מישהו? כולנו נהיה קשישים פעם, וכולנו צריכים להלחם למען העלאה שנתית של גימלת הזיקנה!
  • מבין2 08/09/2022 17:08
    הגב לתגובה זו
    אז הבטיח
  • 4.
    דני 04/09/2022 16:37
    הגב לתגובה זו
    כמובן, איפה שצריך - מתקזז בהוצאות שמתגלגלות אל הציבור החלש.. וביחד שרים טיטניק.
  • 3.
    יעל אלכסנדרוני 04/09/2022 16:18
    הגב לתגובה זו
    אין לי מושג ,איך מתקבל על הדעת ,שמקבל קיצבת פנסיה מקרן מבטחים, נשאר 17 שנים באותו הסכום?????
  • לא רק מבטחים 04/09/2022 18:38
    הגב לתגובה זו
    הכנסת והממשלה, וחברת חשמל וכו'... כול השאר יכולים להתפגר בעוני ולא מעניין אף אחד., וזאת למרות שכול שנה מסתיימת בעודף תקציבי, ועכשיו תשאלו לאן הולך הכסף? אין שקיפות ואין דיווח לציבור...
  • 2.
    אבי 04/09/2022 16:02
    הגב לתגובה זו
    יש עוני גדול רמת שכר נמוכה
  • 1.
    עוז 04/09/2022 15:50
    הגב לתגובה זו
    מחיר הדירות הריאלי לא זינק, אם אני מבין נכון. נחכה לשיחות שכר ונראה אם אתם צודקים
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: