אברקרומבי&פיץ' ביום הגרוע ביותר. הרווח מאכזב והעלויות גבוהות
מניית ABERCROMBIE & FITCH CO חוותה אתמול ירידות חדות, לאחר שהחמיצה לחלוטין את ציפיות הרווחים בוול סטריט והנמיכה את התחזית שלה לשנה כולה. המניה צנחה ב-29% ל-19.09 דולר, הירידה היומית הגדולה ביותר שרשמה אי פעם. המניה לא נסגרה ברמה דומה לזאת מאז ה-13 בנובמבר 2020, אז נפלה ל-18.06 דולר.
ההפסד המתואם של החברה ברבעון הראשון עמד על 27 סנט למניה, נמוך מהרווח הגולמי של 2 סנט שהעריכו האנליסטים. זאת למרות שההכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-813 מיליון דולר, גבוה מציפיות האנליסטים שעמדו על 799 מיליון דולר.
שולי הרווח הגולמי של אברקרומבי – הרווח הגולמי כאחוז מהמכירות נטו – הסתכמו ב-55.3%, ירידה של 810 נקודות בסיס לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה ייחסה את הירידה להתייקרות עלויות ההובלה, שהיו גבוהות בכ-80 מיליון דולר מהעלויות שנרשמו בשנה שעברה ובכ-15 מיליון דולר מעל הערכת החברה.
שולי הרווח היוו מוקד התעניינות בעדכונים הקמעונאיים האחרונים, כאשר המשקיעים מעריכים את המידה שבה קבוצות חנויות הצליחו למכור סחורות במחירים גבוהים יותר לצרכנים.
- חברת הרכב הרביעית בעולם התבלבלה בדרך
- עונת הדוחות של חברות הקמעונאות הסתיימה - מה למדנו ממנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור השנה כולה, אברקרומבי צופה שהמכירות נטו יהיו דומות לאלה שנרשמו בשנת 2021, שעמדו על 3.71 מיליארד דולר, או יעלו ב-2%. נתון זה נמוך מהתחזית הקודמת של ההנהלה, לעלייה של 2% עד 4% ומצפי האנליסטים לעלייה של 2.7%. החברה האשימה את הירידות בשערי המט"ח וצופה ירידות בביקוש בשל האינפלציה.
אברקרומבי אמרה שהחל מתחילת הרבעון הנוכחי היא לא תספק יותר תחזית לשנה שלמה על שיעור הרווח הגולמי הצפוי. עם זאת, בשיחה עם כתבים ציינה החברה כי עלויות ההובלה, שהובילו את ירידת הרווחים ברבעון האחרון, כן עלות חומרי הגלם, יישארו גבוהות עד סוף השנה.
האנליסט של נויברגר ברמן, ג'ון סן מרקו, חושב שהחברות הקמעונאיות ימשיכו לראות ירידות ברווחים. זאת משום שעלות הובלת הסחורות ממשיכה להוות הוצאה משמעותית.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
