רייטינג

יותר מ-21% לספיישל 'צחוק מהעבודה'

עד 120: תכנית ה-100 של 'צחוק מהעבודה' גברה בקלות על הריאליטי '24/7'. כמעט 9% למכבי ת"א נגד סכנין בערוץ 1. וכמה עשתה 'השנים הכי יפות'?
אלכסנדר כץ |

תכנית הבידור של 'רשת' 'צחוק מהעבודה' ציינה אמש (יום א') את התכנית ה-100, והניבה רייטינג טוב, לנוכח התחרות מצד '24/7' ומשחק ליגת העל.

על פי נתונים ראשוניים בקרב משקי בית באוכלוסיה היהודית, כולל צפייה נדחית עד 2:00 בלילה, עולה כי 'צחוק מעבודה' (רשת, ערוץ 2) קיבלה 21.2%, מול 11.2% ל'הדור הבא 24/7' (ערוץ 10), ו-8.7% למשחק ליגת העל בין מכבי תל אביב לבני סכנין (ערוץ 1).

מהדורת הלילה של 'ערב טוב עם גיא פינס' (ערוץ 10) קיבלה 10.3%, 'השנים הכי יפות' (רשת, ערוץ 2) לא מצליחה להתרומם, וזוכה ל-9.8%, 'היום שהיה' (ערוץ 10) הניבה 8.3%, 'גיל ריבה - עד הבית' (רשת, ערוץ 2) עם 7.8%, 'לילה כלכלי' (ערוץ 10) קיבלה 6.3%, הסדרה 'ללא עקבות' (רשת, ערוץ 2) עם 4.4%, ו'צינור לילה' (ערוץ 10) סמוך לחצות - קיבלה 4.3%.

ראש בראש בפרה-פריים: 'תכנית חיסכון' (חדשות 2) עם 12.1%, 'ערב טוב עם גיא פינס' (ערוץ 10) עם 7.9%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.