רק מחכים לברננקי - והשווקים עולים
השווקים באירופה
יום המסחר הראשון לשבוע זה הפך את המגמה השלילית שאפיינה את הבורסות האירופיות השונות בשבוע האחרון, ומרבית המדדים המובילים נעלו את יום המסחר בעליות שערים. המניות האירופיות התחזקו בציפייה לקראת נאומו של נגיד הבנק הפדראלי בן ברננקי, אשר יתקיים ביום שישי הקרוב (ה- 26/8). בנאום זה, אמור הנגיד להציג את תכניתו הכלכלית לייצוב השווקים ושיקום צמיחתה של הכלכלה האמריקנית.
סקטור מניות האנרגיה הוביל את עליות השערים וזאת על רקע השתלטות המורדים הלוביים על הבירה טריפולי וסיומה של מלחמת האזרחים שנמשכה זה 6 חודשים במדינה האפריקנית. מניית Eni האיטלקית, ספקית הנפט הזרה הגדולה ביותר בלוב התחזקה ב-6.3% על רקע האמונה כי עם נפילתו של שליט לוב מועמר קדאפי, ייפתחו שדות הנפט שנסגרו בפניה בתקופה האחרונה, בתקופה בה השתוללה מלחמת האזרחים.
מחיר הזהב המשיך לטפס זה היום השישי ברציפות, בעקבות המשך אי הוודאות השוררת בשווקים. תרמו לעליית המחיר לאונקיה היו הבנקים השונים והמשקיעים אשר המשיכו להגדיל החזקותיהם במתכת הנ"ל, אשר הפכה להיות המבוקשת בעולם בתקופה האחרונה.
המדד הבריטי FTSE 100 התחזק ב-1.1% וקטע את רצף הירידות בשלושת ימי המסחר האחרונים. בניגוד למגמה החיובית, מניות סקטור הפיננסים המשיכו להיחלש. מניית Barclays נחלשה ב-2.82%, מניית Royal Bank Of Scotland רשמה ירידה של 5.3% ואילו מניית Lloyds ירדה בשיעור של 2.9%.
מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-0.11%, על רקע ראיון שפורסם עם הקנצלרית מרקל, בה הודיעה, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין בכוונתה להנפיק אג"ח אירו כפי שהוצע ע"י חלק ממדינות הגוש כפיתרון למשבר החוב המסתמן. מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank המשיכה להיחלש ורשמה ירידה נוספת של 3.15%.
השווקים בארה"ב
כאמור, על רקע ציפיות המשקיעים לנאומו של נגיד הבנק הפדרלי, נפתח יום מסחר זה באווירה חיובית. בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, רמז הנגיד בנאומו כי בכוונתו של הבנק הפדרלי המרכזי להגדיל את היקף רכישת אגרות החוב האמריקניות, ובכך הזניק את מדד ה-P&S 500 לשיאו בשלוש השנים האחרונות שנרשם ב-29 באפריל לשנה זו.
תשואות "הרצפה" על האג"ח האמריקני, ה-Treasuries ל-10 שנים גילמו את תחושות המשקיעים כי בכוונתו של הבנק המרכזי לרכוש גם הפעם אגרות חוב אלו. לפי הבנק הבריטי Barclays, התשואות המגולמות באגרות החוב הנ"ל משקפות רכישות בהיקף של כ-500-600 מיליארד דולר. מניית Hewlett Packard אשר נחלשה ב-27% בשבוע המסחר הקודם, רשמה עלייה של 3.6% והובילה את עליות השערים במדד ה-DOW JONES.
בניגוד לציפיות החיוביות, המגמה השלילית המשיכה לאפיין את סקטור הפיננסיים. מניית Goldman Sachs נחלשה ב-4.7%, ומניית Bank Of America צנחה ב-7.9%, לאחר ששתי האחרונות נחלשו ב-37% ו-52% בהתאמה מתחילת שנה קלנדארית זו. מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 2%, ואילו מניית JPmorgan נחלשה ב-2.74%. מדד ה-P&S 500 התחזק ב-0.03%, מדד ה-DOW JONES עלה ב-0.34% ואילו מדד הנאסד"ק רשם עלייה של 0.15%.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
