המגמה הבולטת בשוק: הציבור יוצא מאג"ח ממשלה, הקונצרני בשיא של שנה
תעשיית קרנות הנאמנות חתמה שבוע גיוסים קלים של כ-440 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. אם מסתכלים לא רק על התמונה הכללית, אלא על חלקיה השונים, ניתן להבחין במחזורי פעילות ערים שנובעים בעיקרם ממעבר כספים מקרנות המתמחות באג"ח ממשלתי לעבר קרנות המתמחות באג"ח קונצרני, לרוב עם חשיפה מנייתית מבוקרת של בין 10% ל-20%.
הקרנות המנייתיות נהנו מגיוס שבועי של כ-65 מיליון שקל: הקרנות המתמחות במניות חו"ל גייסו כ-45 מיליון שקל, הקרנות המתמחות במניות בישראל גייסו כ-30 מיליון שקל, ואילו בקרנות הגמישות נפדו כ-10 מיליון שקל. יש לציין, כי חלק נכבד מהגיוס לקרנות הישראליות נרשם ביום חמישי האחרון, מיד לאחר פרסום נתוני הצמיחה המרשימים למשק הישראלי.
קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד רשמו פדיונות של כ-260 מיליון שקל בשבוע החולף. בתוך כך, הקרנות השקליות רשמו פדיונות גבוהים של כ-250 מיליון שקל הפדיון השבועי הגבוה מאז אוקטובר 2010, מה שמבטא בין השאר את תשואת החסר שלהן על פני האפיק הצמוד בתקופה האחרונה, כך על פי סקירת הקרנות השבועים של מיטב בית השקעות.
בינתיים, קרנות אג"ח חברות וכללי הן המרוויחות הגדולות של יציאת המשקיעים מקרנות הנאמנות שמתמחות באג"ח ממשלתי. בשבוע החולף ציינו קרנות אג"ח חברות וכללי את שבוע הגיוסים הטוב ביותר עבורן מאז חודש מרץ 2010, זאת לאחר כניסת כספים גבוהה של כ-880 מיליון שקל.
בקרנות הכספיות נרשם פדיון קל של כ-50 מיליון שקל. מתחילת החודש, צמחו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-2.2 מיליארד שקל המיוחסים לגיוסים נטו של כ-1.6 מיליארד שקל ולעליית ערך נכסי הקרנות בכ-600 מיליון שקל.
- 2.ההכללה נכונה אבל, בקונצרני צריך להיות סלקטיבי (ל"ת)אג" ח 20/02/2011 13:47הגב לתגובה זו
- 1.אחד העם 20/02/2011 12:57הגב לתגובה זוSDS נמכר טבע נרכשה במחיר נמוך. פריגו נרכשה. יום נפלא לקניות ומכירות. ברכה והצלחה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
