כמה שווים האחים חג'ג'? השלד אסים מתומחר פי 10 מהמזומן בקופה

רכישת השלד אסים השקעות על ידי האחים חג'ג' תושלם בימים הקרובים. לשלד הריק יוזרמו כ-26 מיליון שקל בתמורה לדילול של כ-90%. עם זאת, אסים מתומחרת בשווי של כמעט 260 מיליון שקל
יונתן גורודישר |

המשקיעים בבורסה מתמחרים את הפעילות העתידית של קבוצת חג'ג' בפרמייה של פי 10 משווי המזומנים שהאחים התחייבו להזרים לשלד הבורסאי אסים השקעות, בו יקבלו את השליטה.

בחודש יוני האחרון הודיעו האחים חג'ג' על רכישת אסים השק כשלד בורסאי לריכוז פעילות הנדל"ן של הקבוצה שבבעלותם. אך בעוד שבינתיים התחייבו האחים להזרמת 26.4 מיליון שקל בלבד בתמורה לדילול של כ-90%, המשקיעים מתמחרים את השלד בשווי של כמעט פי 10 - 260 מיליון שקל.

בעוד שלושה ימים, ב-19 בדצמבר, העסקה למכירת אסים השקעות ויציקת פעילות הנדל"ן של האחים חג'ג' אמורה להיות מושלמת. חברת נץ בונד'ס, בעל השליטה באסים, הפשיטה את החברה מכל פעילות ולקחה על עצמה את אגרות החוב של אסים על מנת למכור את אסים כשלד ליציקת פעילות קבוצת חג'ג'.

כחלק מהעסקה מבצעת אסים הקצאת מניות לאחים חג'ג' ולשותפיהם בתמורה להזרמת כספים לחברה. לפי ההסכם, האחים יצחק ועידו חג'ג' ושותפיהם, יגאל ויינשטיין וחן בוכניק, יקבלו מניות ואופציות להמרה ללא תמורה (ביחס של 1:1), השווים ל-39.8 מיליון מניות. עבור הקצאת המניות יזרימו הארבעה לחברה בסך הכל 26.4 מיליון שקל. כיום, מספר המניות הרשום של אסים השקעות עומד על 3.98 מיליון מניות. לאחר ההקצאה, מספר המניות הרשומות (כולל האופציות) יזנק ל-43.81 מיליון.

מניית אסים השקעות פתחה היום את המסחר בשער בסיס של 5.9 שקל, אשר משקף לחברה שווי של כמעט 260 מיליון שקל לאחר הקצאת המניות זאת בעוד שכל נכסי החברה יסתכמו ב-26.4 מיליון שקל, כמעט עשירית משוויה. אך כאמור, גם אם המשקיעים לוקחים בחשבון את הכרזת האחים כי שווי החברה יהיה כ-100 מיליון שקל, מדובר בפרמייה של מעל ל-130% על השווי הנוכחי.

נציין כי האחים חג'ג' שילמו כבר 16 מיליון שקל בשם החברה לאופציה לרכישת מגרש לבניית שני מגדלים ברחוב הארבעה בתל אביב. במידה והאופציה תמומש, החברה תרכוש את המגרש ב-308 מיליון שקל ותשלם כ-21 מיליון שקל נוספים הוצאות פיתוח. את כספים אלה תיאלץ החברה לגייס, אם בעזרת הלוואות בנקים ובין אם בגיוסים נוספים שתבצע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.