שבוע חיובי שני ברציפות: מדד המעו"ף עלה ב-0.6%, אלווריון זינקה ב-5.3%
המדדים המובילים באחד העם הצליחו לסיים את השבוע בעליות שערים, כאשר תוצאות הבנק ג'יי.פי מורגן תמכו וסייעו למשקיעים לבחור בכיוון מעלה, לאחר מסחר תנודתי.
התוצאות החיוביות של הבנק ג'יי.פי מורגן (סימול: JPM) שפורסמו אחר הצהריים העניקו רוח גבית לבורסה. הבנק דיווח כי הרוויח ברבעון השני של השנה 4.8 מיליארד דולר, מעל לתחזיות האנליסטים וב-76% יותר מאשר ברבעון המקביל.
עם נעילת המסחר, מדד המעו"ף הוסיף 0.56% וסגר ברמה של 1,111 נקודות. מדד ת"א 75 עלה 0.39% ואילו מניות הבנקים עלו בממוצע בשיעור דומה. מחזור המסחר בבורסה הסתכם בסופו ב-1.246 מיליארד שקל.
בסיכום שבועי, מדד המעו"ף הוסיף 1.94% והשלים בכך שבוע שני של עליות שערים. מדד ת"א 75 עלה בשבוע האחרון בשיעור דומה והשלים עלייה של 4.8% בשבועים האחרונים. מעל כולם בלט מדד התל-טק 15, שזינק השבוע ב-4.6%.
בין המניות שבלטו במסחר ביום בשוק המניות נמצאות כיל, עם זינוק של 2%, טבע שעלתה 1.47%. גבעות יהש ורציו יהש עלו במעל ל-3%. אלביט הדמיה צנחה במסחר ב-6.5%. מניית אלווריון זינקה ב-5.3% והשלימה טיסה של 24% בשבוע האחרון.
היום לאחר סגירת המסחר יפורסם מדד המחירים לצרכן במשק. לפי ההערכות בשוק, מדד חודש יוני יעלה בשיעור מתון של כ-0.2%. ביולי צפוי המדד לזנק בכ-0.7%.
"אני עדיין לא רואה חשש אמיתי שנמצא בשווקים", כך אמר ל-BizportalTV צחי רודניק, מנכ"ל אימפקט. רודניק המליץ על מניות שלדעתו יבלטו גם בתקופה זו של אי-וודאות, כמו גם על אפשרות השקעה נוספת, ספקולטיבית יותר.
מסחר שלילי בעולם
הבורסה הצליחה לסיים בירוק, זאת למרות מסחר שלילי באירופה. בשעה זו, מדד הפוטסי מאבד 0.5% בלונדון, מדד הקאק משיל 0.47% בפריז ואילו מדד הדאקס יורד 0.23% בפרנקפורט.
בבורסות אסיה, המסחר נסגר בירידות שערים. נתוני התמ"ג שפורסמו בסין הצביעו על כך שהכלכלה האסיאתית צמחה ב-10.3% ברבעון השני ובכך פספסה את התחזיות שהעריכו שהצמיחה תעמוד ל 10.5%.
בורסת שנחאי בסין הגיבה לנתונים בירידה של 1.87%, מדד הניקיי ביפן נחלש ב-1.12%, הקוספי נחלש ב-0.38%, ההאנג סנג ירד ב-1.48% ואילו מדד ה-ASX/S&P איבד בסידני 0.45%.
מניות במרכז
בעלי המניות של חברת התקשורת אקספון אישרו אתמול את מכירת פעילות החברה בבריטניה לפי שווי של 3.5 מיליון דולר. בכוונת החברה להשלים את העסקה בהקדם האפשרי. יחד עם מכירת פעילותה של החברה בישראל (018) תתמקד אקספון בשוק האמריקני.
חברת פריגו הגישה בקשה לשיווק תרופה לטיפול במחלת עור של הקרקפת. פריגו הגישה את הבקשה במסגרת הליך Paragraph IV שבו היא מאתגרת את הפטנט המגן על התרופה. המכירות השנתיות של התרופות עומדות על 41.5 מיליון דולר.
חברת אלביט מערכות הציעה לרכוש את מלוא אחזקות הציבור בחברה הפועלת בתחום האלקטרואופטי, איי.טי.אל, הנמצאת בשליטת סולתם מערכות (64.45%) וחברת מיקאל (20.36%).
חברת גלובל כנפיים, חברת הבת של כנפיים, הגישה היום טיוטת תשקיף להנפקת ניירות ערך בבורסה בתל אביב.
חברת ההנדסה תה"ל, אשר נמצאת בבעלותה של קרדן אן.וי, תקבל הלוואה מקרן פימי בהיקף של עד 50 מיליון דולר, זאת בתמורה להעמדת אופציות על מניות החברה בגובה דומה.
סרג'יקס, חברת הפורטפוליו של מעין ונצרס (19.6%), הודיע כי תגייס 3.1 מיליון דולר לפי שווי של 11 מיליון דולר אחר הכסף. סרג'יקס עוסקת בפיתוח מערכת הנחייה ממוחשבת של ניתוחים אורטופדיים בזמן אמת.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
