להשקיע באג"ח הקונצרני? בפועלים משחררים המלצה, כלכלני לאומי מסתייגים

בעוד בגזרת המניות קיימת תמימות דעים באשר לרמת הסיכון הגבוה בשוק, מתעוורת לה מחלוקת בגזרת אגרות החוב. לאומי: "עדיפות לאפיק השקלי"
לירוי פרי |

כהרגלם בקודש פרסמו כלכלני שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, את סקירת סוף השבוע. בעוד בגזרת המניות נראה שקיימת תמימות דעים, באג"ח עולה המחלוקת סביב אטרקטיביות ההשקעה באפיק הקונצרני.

בגזרת האג"ח, בלאומי "יש עדיפות לאפיק השקלי על פני זה הצמוד", זאת בשל ציפיות השוק לאינפלציה הגבוהה מהערכות הבנק. כלכלני לאומי ממליצים על מח"מ השקעה בינוני עד ארוך בשני האפיקים, השקלי והצמוד.

בסקירת הבנק נכתב כי "הצפי לתוואי העלאות ריבית ארוך ומתון, הריבית השוטפת המתקבלת על אגרות החוב לטווח הבינוני והארוך והצפי להמשכם של גיוסי חוב ממשלתיים נמוכים בשנה הקרובה תומכים בהעדפת ההשקעה באגרות החוב לטווח הבינוני ארוך."

אטרקטיביות ההשקעה באפיק הקונצרני זוכה להתייחסות שלילית. "למרות התיקון שחל בתקופה האחרונה, פרמיית הסיכון הכרוכה בהשקעה באפיק זה עודנה נמוכה ולפיכך רמת התשואות הקיימת בו אינה מפצה דיה", כך להערכת כלכלני הבנק.

מנגד, כלכלני הפועלים סבורים דווקא כי קיים פוטנציאל רווח באג"ח הקונצרני. לאור זאת ממליצים בפועלים על "השקעה באג"חים קונצרנים קצרים המדורגים גבוה, בהתחשב בתוספות התשואה הגלומות בהן."

אפיק נוסף שזוכה להמלצת כלכלני הפועלים הינו המק"מ. להערכתם "התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות מפחיתות את כדאיות ההשקעה בהן ומצדיקות שמירה נזילות בתיק באמצעות מק"מ."

בגזרת המניות מתמקדים כלכלני הבנקים בעיקר בכללי זהירות. כלכלני לאומי סבורים כי "בטווח הקצר יתנהל המסחר תוך תנודתיות, על רקע ההתפתחויות בעולם, ואילו בטווח הארוך ישוב הסנטימנט החיובי לשווקים". גם בבנק הפועלים לא מתעלמים מהסיכון ואף מצביעים על החלשות במגמת הצמיחה של המשק הישראלי לאחרונה.

עם זאת כלכלני הפועלים ניסו למצוא קצת אור בתוך הכאוס הנוכחי בשווקים. בסקירת סוף השבוע נכתב כי "מחיריהן של מניות רבות ירדו בחודשים האחרונים לרמות אטרקטיביות להשקעה". במקביל ציינו כי "הן עדיין מצויות בסיכון לתנודתיות גבוהה בזמן הקרוב נוכח האווירה בשווקים הגלובליים". לאור זאת, בפועלים "רואים בחיוב את ההשקעה במניות בראיה לטווח בינוני וארוך."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.