להזמין מלון עם כאל ואיסתא - פלטפורמה חדשה תתחרה על התייר הישראלי
מנצלות את ההתאוששות בשוק התיירות הישראלי: חברת כרטיסי האשראי כאל וחברת התיירות איסתא מכריזות על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת פלטפורמה דיגיטלית חדשנית בתחום התיירות, שתתחרה בענקיות בינלאומיות כמו בוקינג ואקספדיה
חברת כרטיסי האשראי כאל וחברת התיירות איסתא מודיעות על הקמת חברה משותפת שתפתח פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת להזמנת שירותי תיירות, במטרה להתחרות בענקיות גלובליות כמו בוקינג ואקספדיה. המיזם, שצפוי לשלב את היתרונות היחסיים של שתי החברות, מבטיח להציע חוויית הזמנות חלקה, הצעות מותאמות אישית והטבות בלעדיות ללקוחות.
החברה המשותפת תוקם עם החזקה של 80% לאיסתא ו-20% לכאל, כאשר לכאל תהיה אפשרות להגדיל את חלקה עד 50.1% בעתיד. הפלטפורמה תשלב את בסיס הלקוחות העצום של כאל – כ-3.7 מיליון כרטיסי אשראי פעילים – עם המומחיות
התיירותית של איסתא, שצברה ניסיון רב בתחום. השילוב הזה ממצב את הפלטפורמה כשחקנית פוטנציאלית משמעותית בשוק התיירות הדיגיטלי. עם זאת, השלמת העסקה תלויה באישורים רגולטוריים מבנק ישראל, הממונה על התחרות וגורמים נוספים, כאשר הצדדים עובדים על גיבוש הסכמים מפורטים
שיסדירו את המיזם.
הפלטפורמה החדשה נכנסת לשוק תיירות דיגיטלי תחרותי, הנשלט על ידי שחקניות בינלאומיות כמו בוקינג ואקספדיה בהן רגיל התייר הישראלי להזמין את החופשה. היתרון של כאל ואיסתא טמון בשילוב הכוחות: בסיס הלקוחות הרחב של כאל מאפשר גישה לקהל
גדול, בעוד הידע של איסתא בתחום התיירות מבטיח הצעות ערך איכותיות.
שוק התיירות הישראלי נמצא במגמת עלייה ארוכת שנים במספר הישראלים היוצאים לחו"ל, מגמה שנקטעה פעמיים בשנים האחרונות: בזמן התפרצות נגיף הקורונה ובתחילת מלחמת "חרבות ברזל". למרות זאת בחודשים האחרונים חלה התאוששות משמעותית, כאשר בחודש מאי יצאו לחו"ל 718 אלף ישראלים עלייה של 27% לעומת 562 אלף במאי 2024, אבל ירידה של כ-8% בהשוואה למאי 2023. חברות כרטיסי האשראי דיווחו על עלייה משמעותית בהזמנות טיסות ומלונות לקיץ 2025, וההערכה היא שכל עוד המצב הביטחוני יציב, המגמה תימשך.
עם זאת, נתוני הלמ"ס טרם משקפים את ההשפעה של המערכה מול איראן, שבמהלכה נסגרו השמיים ל-12 ימים ותקעו כ-100 אלף ישראלים בחו"ל. לאחר הסכם הפסקת האש וסיום המערכה הקצרה, נרשמה התאוששות מואצת בענף התיירות, עם הודעות של חברות תעופה
רבות על חזרתן לישראל, מה שתומך בהמשך התאוששות שוק התיירות.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
